בני שטיינמץ הולך ומסתבך: בכוונת הפועלים לדרוש פירעון אשראי בסך 80 מ' ד' לבייטמן

המוסדיים דוחים את הצעת בני שטיינמץ, שנחשפה ב"גלובס", לפירעון מוקדם של 100 מיליון דולר בסקורפיו *מוסדי: "הצעה מבישה. זו תספורת בתחפושת" *בנק הפועלים אינו מעוניין לקבל בטחונות אלא דורש את הכסף במזומן

בנק הפועלים מתכוון להוציא לחברת ההנדסה בייטמן, שבבעלות BSGR של איש העסקים והיהלומן בני שטיינמץ, דרישה לפירעון מיידי של האשראי שניתן לחברה בסך 80 מיליון דולר. כך נודע ל"גלובס". במקביל דורשים בנקים נוספים שנתנו אשראי לבייטמן, כמו מזרחי טפחות, הבינלאומי ולאומי, כי שטיינמץ יחזק את הביטחונות שנתן ואף ייתן ערבות אישית לאשראי. האשראי לשלושת הבנקים נאמד בכ-40 מיליון דולר. בשבוע שעבר הגיע מלונדון נציג בכיר של BSGR על מנת לנהל את המו"מ עם הבנקים.

בתוך כך מחריף העימות בין שטיינמץ לנושי סקורפיו, חברת הנדל"ן שבבעלותו, הפועלת במזרח אירופה. חובותיה של סקורפיו בישראל (למחזיקי האג"ח ולבנק הפועלים) מסתכמים בכמיליארד שקל, ושטיינמץ אינו מוכן לשלם את כל הסכום מכיסו, אלא - כפי שנחשף ב"גלובס" בסוף השבוע, מבקש מהנושים להסכים ל"תספורת" לפיה יפרע בפירעון מוקדם 100 מיליון דולר. יצוין כי לא ננקב מועד להזרמה.

יתרת החוב, כ-50 מיליון דולר, תהיה נחותה להלוואת הבעלים ששימשה לפירעון המוקדם, ותיפרע במועד עתידי לא ידוע. זאת בכפוף להסכמת בנק הפועלים לו חייבת סקורפיו 355 מיליון שקל. הסכמת הבנק נדרשת מאחר שהמוסדיים ובנק הפועלים נמצאים במעמד של פארי פאסו, כלומר שני נושים זהים בבכירותם, ולכן במקרה של פירעון חוב יחולקו הכספים כך שכל גורם יקבל את חלקו ביחס לגובה ההלוואה שנתן.

חילוקי דעות בנציגות המוסדיים

"הצעתו של שטיינמץ מבישה. במסווה של פירעון מוקדם הוא מציע לנו תספורת במסגרתה נקבל 64 סנט לכל דולר", אומר מנהל השקעות בגוף מוסדי גדול החבר בנציגות האג"ח. "ההצעה להנחית (להפוך את החוב לנחות, ע"פ וא"ש) את יתרת החוב, שתישאר לאחר הפירעון המוקדם, להלוואת הבעלים, היא תספורת בתחפושת. הסכמה לכך היא ויתור מעשי על שליש מהחוב", אומר המוסדי הנזעם.

לסקורפיו אינטרס לפרוע קודם כל את החוב למחזיקי האג"ח, כיוון שזו הלוואה שקלית צמודת מדד בריבית של 6.4%, שעשויה להגיע במקרה של אינפלציה לכ-10% בשנה. מנגד, ההלוואה לבנק הפועלים היא דולרית, ומכבידה פחות על החברה. עוד ביקשו נציגי שטיינמץ, שלא לנקוט הליכים כנגד סקורפיו עד 5 ביולי, ובתמורה יתחייב שטיינמץ להזרים לחברה את הסכום הנדרש לתשלום הריבית הקרוב, בסך 18 מיליון שקל.

בתוך נציגות המוסדיים יש חילוקי דעות בין גופים "רכים" ביחסם לשטיינמץ, המבקשים להגיע עימו לפשרה - כמו מנורה, המיוצגת על ידי יוני טל, וכלל ביטוח שבבעלות נוחי דנקנר, לבין מגדל ופסגות, המבקשים מזה זמן לנקוט בצעדים כנגד סקורפיו. לתפיסתם, שטיינמץ מושך זמן ונוקט בטקטיקה של סחבת. את הקו המיליטנטי בתוך הנציגות הובילה ענת לוין ממגדל, שסיימה הבוקר את תפקידה בחברת הביטוח ועברה לכהן כמשנה למנכ"ל בנק הפועלים. מחזיקי האג"ח מיוצגים ע"י עו"ד גיל אורן ממשרד יגאל ארנון, מי שייצג את פסגות בהסדר החוב של אפריקה ישראל.

באסיפת מחזיקי האג"ח שנערכה ביום חמישי, סוכם כי מחזיקי האג"ח ימתינו לראות כיצד יתפתח העימות בין שטיינמץ לבנק הפועלים, וידונו שוב לאחר תום האולטימטום ביום ה' הקרוב. סוכם כי במידה שבנק הפועלים ידבק בעמדתו, תעלה להצבעה שאלת נקיטת הליכים משפטיים כנגד סקורפיו. אך אם השיחות בין שטיינמץ להפועלים הבנק יישאו פרי, יעלו שתי חלופות להצבעה: הראשונה, נקיטת הליכים, כלומר מינוי מפרק והשתלטות על נכסי החברה; והשנייה, מתן ארכה לחברה עד ה-5 ביולי כנגד תשלום ריבית, ואז הצבעה על מתווה "הפירעון המוקדם".

בהפועלים רוצים את הכסף במזומן

ככל הידוע הצעתו של שטיינמץ מיום חמישי, להעמיד לבנק הפועלים ערבויות אישיות בסך 100 מיליון דולר, לא הגיעה לבנק באופן רשמי. בשבוע שעבר דרש הפועלים, כי שטיינמץ יפרע מיידית את האשראי שניתן לסקורפיו. במהלך המו"מ שקדם לכך, דרש בנק הפועלים כי הביטחונות שיעמיד שטיינמץ יהיו כפולים מערך החוב, שכן בבנק חשים אי נוחות מהשערוכים שמציג שטיינמץ לנכסים שהוא רוצה לשעבד. את המו"מ מטעם בנק הפועלים מנהל ראש החטיבה העסקית, שמעון גל, ומטעם שטיינמץ זהו יו"ר סקורפיו, דוד גרנות, לשעבר מנכ"ל הבינלאומי.

מקורבים לשטיינמץ טוענים מנגד, כי הוא מבחינתו נהג באופן הגון, ודווקא בנק הפועלים הוא זה ש"עלה על בריקדות" בצורה תמוהה שאינה אופיינית לבנק. המקורבים מפגינים אופטימיות, וטוענים כי הסכסוך יסתיים לשביעות רצון כולם ובצורה שלא תפגע בתדמיתו של שטיינמץ או בשמו הטוב, כאשר הבנק יקבל "ביטחונות ראויים".

ההערכות הן כי בנק הפועלים יהסס כעת לקבל ביטחונות או ערבויות משטיינמץ, וידרוש לקבל את החזר החוב במזומן. בבנק שוררת תחושה קשה מהתנהגותו של שטיינמץ, שאינה אופיינית לאנשי עסקים, ומגישתו המתחמקת למשא ומתן. לא מן הנמנע שלאחר תום התקופה שקצב הפועלים לשטיינמץ ינקוט הבנק נגדו צעדים משפטיים, ויתבע את פירוק החברה. במקביל יתבע הבנק משטיינמץ באופן אישי, כי ישלם את חובות סקורפיו כפי שהתחייב בעל פה, כך לטענת הבנק. נציין כי שטיינמץ לא נתן לבנק הפועלים ערבות אישית כתובה כנגד חובות סקורפיו.

כמה שווה מילה של יהלומן

1. דמיינו לעצמכם: בית המשפט המחוזי בתל אביב, אולמה של השופטת ורדה אלשיך, בני שטיינמץ על דוכן העדים. שטיינמץ נראה המום, תולדה של החוויה שעבר בחצי השעה הקודמת. מי שרגיל לטוס לחו"ל במחלקות ראשונות, ולהסתופף עם חבריו לאלפיון העליון באתרים אקזוטיים על פני הגלובוס, או באחוזתו בארסוף, נאלץ לפלס את דרכו לאולם בחום הקיץ התל אביבי דרך המון של צלמים מיוזעים, כשמולו הבזקי מצלמות הטלוויזיה. "מר שטיינמץ, למה אתה לא משלם את החובות שלך?", צועק לו עיתונאי צעיר. "תחזיר את כספי האלמנות והיתומים", צועק אחד הנוכחים.

החוויה הלא נעימה בחוץ מתגמדת כשמתחיל הדיון המשפטי. "האם התחייבת בעל פה לעמוד מאחורי סקורפיו ולשלם את חובותיה?", שואל עורך הדין של בנק הפועלים. "האם לא חזרת ואמרת במספר הזדמנויות ובנוכחות אנשים רבים, כי אתה יהלומן ואתם נוהגים לעשות עסקים בלחיצת יד?", מקשה בא כוח הבנק. "סקורפיו היא חברה בע"מ", עונה שטיינמץ. "זה לא מה ששאלתי", לוחץ עורך הדין, "תענה לי בכן או לא, האם למילה שלך אין ערך?". מהצד מנסה עורך הדין רם כספי לעצור את רצף השאלות. "תמשיך", אומרת השופטת אלשייך, "מעניין אותי לשמוע את תשובת העד".

2. התיאור למעלה דמיוני, אבל אם הסכסוך בין שטיינמץ לבנק הפועלים יימשך, אנו עשויים לראות אותו מתממש. וזה יהיה מביך, מאוד מביך. שטיינמץ אוהב לשמור על פרטיותו, הוא מאנשי העסקים הבודדים בישראל שאינם נחשפים. שטיינמץ לא מתראיין, לא מצוטט, עושה את עסקיו מתחת לרדאר. לא עוד.

יתכן שבבית המשפט עו"ד רם כספי יביס את בנק הפועלים, ובבנק יישארו עם נכסים חסרי ערך במזרח אירופה. בסופו של דבר, שטיינמץ מתכסה מאחורי החברה בע"מ, ואחריותה של חברה - ולא של בעליה - לחובותיה, היא עיקרון יסוד של מנגנון החברה בע"מ.

יתכן גם ששטיינמץ לא מוטרד מהאימפקט של מעשיו על יכולתו לגייס אשראי וחוב בישראל. יתכן שהוא מרגיש שכאיש עסקים הפועל בכל העולם, ישראל קטנה עליו והוא אינו זקוק לשוק ההון המקומי.

אבל הנושא שעל הפרק הוא מוניטין - תדמיתו של שטיינמץ, מה שווה התחייבותו, איזה ערך יש ללחיצת יד שלו? ומאחורי גבו של בנק הפועלים מציצים בנקים אחרים בישראל ובעולם, שנתנו לשטיינמץ אשראי.

בנקים בישראל כבר מודאגים. לא נופתע אם במחלקות האשראי של בנקים אירופיים נסדקו בשבוע שעבר שוב הביטחונות שנתן שטיינמץ לאשראי שקיבל, ואם יתקיימו שם ישיבות בהן מנהלים יביעו דאגה מהתנהגותו וירשמו לעצמם לשים עין על תיק האשראי של הלווה המסוים הזה.

בנקאות היא עסק גלובלי, כולם מכירים את כולם, עושים עסקים עם כולם ומדברים עם כולם. בכל בנק אליו ייכנס שטיינמץ מעתה, יזכור מנהל האשראי איך ניסה שטיינמץ להתנער מחובות החברה שבבעלותו.

עירן פאר