פורום קיסריה נגד נתניהו ושטייניץ: "לבחון תקציב דו-שנתי"

"יש לשקול מחדש את התקציב הדו-שנתי ואת מתווה הפחתות המס. על בנק ישראל להציב את יעד האינפלציה בראש סדר העדיפויות". אלו ההמלצות העיקריות של צוות המאקרו בפורום קיסריה ה-18 של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהגיעו לידי "גלובס". השנה יתקיים הפורום בנצרת, ב-16-17 ביוני.

עוד כותב צוות המאקרו - בראשות פרופ' נתן זוסמן מהאוניברסיטה העברית - כי האטה של הביקושים באירופה עלולה לפגוע ביצוא מישראל, ולהאט את קצב ההתאוששות של המשק הישראלי. הצוות מתייחס גם לכלל הפיסקלי החדש, המיועד לקבוע את שיעור הגידול בהוצאה הציבורית, שאמור להצטרף לחקיקה הקיימת של יעד הגירעון הפוחת, והפחתת נטל המס.

הצוות בחן את שילוב שלושת הכללים הפיסקליים - הכלל החדש, הפחתת המס והפחתת הגרעון - ומצא כי לא ניתן לשלב ביניהם, ולכן ממליץ לנקוט משנה זהירות ולהימנע מהרחבה מתוכננת של הגירעון מעבר למתווה הקיים בחוק.

לפיכך ממליץ הצוות לבחון מחדש את מתווה הפחתות המס, אבן היסוד של התוכנית הכלכלית של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הצוות גם מציע לשקול שנית את התקציב הדו-שנתי שהציע שר האוצר יובל שטייניץ. "בהינתן אי-ודאות מאקרו-כלכלית, מרבית חברי הצוות סבורים שתקציב חד-שנתי משפר את גמישות הפעולה של הממשלה, ומאפשר דיון דמוקרטי בחלופות תקציביות", נכתב בדו''ח. "אם יאושר התקציב הדו-שנתי, יש לבנות מנגנונים לשנה השנייה של התקציב, שיקצו מסגרות הוצאה ויצביעו על שינויי הכנסה".

שינוי יעדים

הצוות לא חוסך בביקורת גם כלפי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, וקורא לבנק המרכזי להציב את יעד האינפלציה בראש סדר העדיפויות שלו, תוך רמיזה על כך שהמקום של היעד זה נתפס על ידי יעד שער החליפין. "הצוות מעריך שלא ניתן לתמוך בשער החליפין הריאלי לאורך זמן", כותבים כלכלני הצוות, המציעים צעד תומך בשער החליפין המבוסס על עידוד יצוא הון מישראל.

"המצב בשוק ההון הישראלי כיום מצביע על כך שמשיקולי הטיית בית (home bias), קרנות הפנסיה משקיעות בחו"ל אחוזים נמוכים מסך תיק הנכסים המנוהלים על ידן", נכתב בנספח לדו''ח.

יתרונות רבים

אפשרות אחרת שמוצעת היא קביעת תקנות השקעה שיאלצו את קרנות הפנסיה להפנות כספים לחו"ל. הצוות מציע חלופה נוספת: הקמת קרן השקעה שתנפיק אג"ח שקלי לטווחים ארוכים, לטובת קרנות הפנסיה המעוניינות להחזיק נכסים שקליים. הקרן תשקיע את הכספים שתגייס בהנפקות השקליות בחו"ל, ובכך ייווצר תזרים הון לחו"ל כנגד עודפי היצוא.

לדברי הצוות, להוצאת הון לחו"ל יתרונות רבים: הורדת הלחץ משוק ההון הישראלי הקטן, שבו כסף רב רודף אחרי סחורה מצומצמת; פיזור סיכונים לטווח הארוך; מניעת ייסוף בטווח הקצר; שחרור המדיניות המוניטרית של בנק ישראל מעיסוק בתמיכה בשער החליפין, והגדלת התחרותיות של המשק הישראלי בענפי יצוא עתירי עבודה כמו התיירות.