מעיין בהרי ירושלים

טיול קיצי לעין לבן

עונה מומלצת: כל השנה

התאמה: כל המשפחה

קושי מסלול: בינוני, יש ירידה תלולה

אורך מסלול: כשני קילומטרים

משך מסלול: כשעה וחצי

מפה: מפת סימון שבילים מס' 9, מבואות ירושלים (מהדורה מעודכנת: 2006)

איך מגיעים (מהמרכז): נוסעים בכביש 1 (ירושלים-תל אביב) עד למחלף הראל. בהראל פונים ימינה עד לצומת הסטף. שם ממשיכים שמאלה לעבר עין כרם. בצומת הבא, שגם בו כיכר, פונים ימינה, וכעבור פחות מקילומטר שמאלה, לעבר בית חולים הדסה עין כרם. חולפים על-פני בית החולים, ממשיכים עד צומת אורה, ובו חונים. שביל יוצא ממנו דרומה, במדרון המיוער, לעבר נחל רפאים.

הערה: המסלול אינו מעגלי, יש צורך בהקפצת רכבים. מנקודת ההתחלה יש להמשיך לעבר ירושלים, לפנות ימינה בצומת המפלצת לקניון מלחה. ברחוב חיים קוריץ (הפנייה לשכונת מלחה וגן החיות התנ"כי) פונים ימינה וממשיכים עד קצה הרחוב (המתעקל חזק מערבה). בסופו דרך עפר מסומנת בכחול. ניתן לרדת מעט בדרך העפר ולחנות בנקודה שבה היא מתרחבת - זו נקודת הסיום.

פינה נחמדה וצוננת, מעיין נאה לשכשך בו ואף לטבול - עין לבן. מצומת אורה שבו חנינו יוצא שביל במורד המדרון. השביל אמנם לא מסומן במפות, אך הוא ברור מאוד בשטח ונמשך לאורך שלוחה במקביל לגיא הקטן. בנקודה שבה "נפתח" הנוף נוכל לראות משמאלנו את שכונת עיר גנים, ומעבר לה את השכונה הדרומית ביותר בירושלים - גילה. מתחתינו נראה קטע מערוצו הרחב של נחל רפאים, שלאורכו מסילת הברזל לירושלים ומעבר לו הר גילה.

במורד השלוחה נבחין בכתם ירק בולט, שבו תאנים ועצי אגוז ניכרים למרחוק. זהו מקום הנביעה עצמה. כמו נביעות רבות אחרות בהרי יהודה, גם מעיין זה הוא מעיין שכבה, הנובע כאן משכבת חוואר לבנה, ומכאן, בין השאר, מקור שמו (ולא על-שם לבן בן בתואל כפי שחושבים רבים).

המים שופעים מתוך נקבה נמוכה חצובה וזורמים אל תוך שתי בריכות אגירה מדופנות ויפות. ניתן להשתחל אל הנקבה, שנוקתה על-ידי אנשי הקק"ל.

שיטת ניצולם של מי המעיינות, באמצעות חציבת נקבות המגבירות את שפיעתם, ואגירתם בבריכות הייתה מוכרת עוד בימי המקרא. בריכות האגירה אפשרו לאגם את המים, ולהזרים אותם לשדות באופן מווסת דרך רשת תעלות.

עד 1948 היה המעיין בתחומו של הכפר וולאג'ה, שבתיו נהרסו במסגרת הקרבות. מבצע יקב, שנועד לכבוש את רכס בית ג'אלה (הר גילה) נכשל, וכך יכלו תושבי הכפר להקים כפר חדש על הגדה הנגדית, מחוץ לתחומי הקו הירוק, שם הוא קיים עד היום (ומצוין במפה ללא שמו).

מהמעיין עולה דרך רחבה, המסומנת גם בסימון שבילים כחול, מזרחה (שמאלה, מהכיוון שממנו באנו) לשכונת עיר גנים. הדרך טובה לרכבי שטח, אך אינה מומלצת למכוניות פרטיות רגילות. לא נורא, בתוך עשרים דקות לערך נגיע לרכב הממתין בנקודת הסיום. שכשוך נעים!