המדינה מודה: אין אכיפת חוקי עבודה בעובדי צווארון לבן

במשרדי התמ"ת והאוצר התגאו לאחרונה בעובדה שמספר הפקחים האמונים על אכיפת חוקי העבודה במשק גדל בשנים האחרונות מ-19 בלבד ל-100. רק הצעתו של חבר הכנסת עמיר פרץ להעלות את שכר המינימום גרמה למשרד האוצר "לירות לעצמו ברגליים", כשהודיע כי יש למקד את המשאבים בהגברת האכיפה, ולא בהעלאת שכר המינימום. במילים אחרות, גם במשרד האוצר נאלצים להודות כיום כי האכיפה הקיימת אינה מספיקה, אולם ספק אם מספר הפקחים עומד לגדול.

מסמך שעליו חתום שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, המתפרסם כאן לראשונה, מעיד עד כמה חמורה העובדה ש-100 פקחים בלבד אמורים לפקח על חוקי העבודה של 2.8 מיליון שכירים במשק. על פי המסמך, שהוגש כתגובה לשאילתא ישירה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה), מתברר כי פקחי המשרד לא מבצעים אכיפה יזומה של חוק שעות עבודה ומנוחה בשורה של ענפים ותתי-ענפים במשק. למעשה, מדובר בתפיסה שנויה במחלוקת, לפיה נוכח בעיית כ"א מוטב למקד את האכיפה רק בענפים של "צווארון כחול".

כך למשל, פקחי המשרד לא מגיעים באופן יזום למשרדי עורכי דין, משרדי אדריכלות, משרדי פרסום, תחנות טלוויזיה ורדיו, משרדי חקירות ומשרדים העוסקים בייעוץ מס. בכל אחד מאלה ישנם מתמחים ועובדים צעירים שעובדים לעתים מסביב לשעון, מבלי שמשולמים להם שעות נוספות, כפי שקובע החוק. בתחנות הרדיו והטלוויזיה מועסקים עשרות תחקירנים שמתלוננים זה שנים על תנאי עבודה נצלניים. יחימוביץ' שאלה אם נעשתה אכיפה יזומה בקרב עובדים אלה בשלוש השנים האחרונות, ונענתה בשלילה. החקירות היחידות שנפתחו בענפים האלה הן תוצאה של תלונות פרטניות מצד עובדים, ולא של פעולה יזומה.

מעמד הביניים נופל קורבן

השר בן אליעזר אמר על כך כי בקרב אותן אוכלוסיות צפויה להתבצע אכיפה יזומה רק בנוגע למתמחים במשרדי עורכי דין. זאת לפי תוכנית העבודה לשנת 2010. לדבריו, משרד התמ"ת פועל לאכיפת חוקי העבודה, תוך שימת דגש על אכיפה בקרב "אוכלוסיות עובדים ברמות השכר הנמוכות". ואכן, רוב מבצעי האכיפה היזומים של משרד התמ"ת מתמקדים בענפי הניקיון, השמירה, האוכל והמלונאות. מדי כמה שבועות מפרסם התמ"ת את תוצאות המבצעים הללו, הכוללות הטלת קנסות ואף פתיחה בחקירה פלילית. ענפים אלה נחשבים אמנם לחלשים ביותר בשוק העבודה, אך הפרה של חוקי עבודה קיימת גם בענפים אחרים, ואפילו במקרים רבים יותר. במשרדי פרסום, למשל, עובדים צעירים משתכרים לא הרבה מעל שכר המינימום לחודש, אך חישוב שעות העבודה היומיות שלהם מעלה כי משלמים להם מתחת לשכר המינימום לשעה.

"עובד במפעל, גם אם הוא מרוויח שכר מינימום, מוגן ברוב המקרים מפני עבריינות, לרוב בזכות הסכמים קיבוציים ואיגודים מקצועיים", טוענת ח"כ שלי יחימוביץ'. "דווקא עובדי צווארון לבן חשופים לעבריינות הרבה יותר מסיבית, והחובה שלנו היא לשמור על הזכויות של מעמד הביניים", היא מוסיפה. לדברי יחימוביץ', עובדי הצווארון הלבן נופלים קורבן להיעדר האכיפה, במיוחד לנוכח ההתפתחויות בשנים האחרונות שהביאו לשחיקת ההסכמים הקיבוציים. "גם הם לא מצליחים לגמור את החודש, גם להם קשה מאוד לקחת משכנתה וגם הם נקרעים בשביל לשלם את הגן לילדים", היא קובעת.

ליחימוביץ' אין ספק כי מספר פקחי העבודה בישראל הוא מגוחך, ומספיק להיווכח כי כשלמדינה אינטרס לאכוף משהו היא עושה את זה: מספר פקחי מס ההכנסה עומד, לדבריה, על 5,000, מתוכם אלף פקחי שטח. כשזה נוגע לכסף ולא לזכויות עובדים, כך נראה, יש תקנים לכוח אדם. למרות זאת, יחימוביץ' סבורה כי גם ללא תוספת בכוח אדם אפשר להגביר את האכיפה באותם ענפים. "מספיק שיבקרו יום אחד במשרד עורכי דין גדול או בחברת הפקות לטלוויזיה כדי שזה ייצור הרתעה. אחרת, משתמע ששורה ארוכה של מעסיקים במשק יכולים להיאנח לרווחה, כי מראש אף אחד לא מתכוון להגיע אליהם".

במשרד התמ"ת מסבירים היום כי האכיפה היזומה מתמקדת בענפים שונים לפי תוכניות עבודה שמשתנות מדי שנה. כך, בשנת 2009 התמקד המשרד בענפי הניקיון, ההובלה, וההסעדה, לצד התמקדות במגזר הערבי, ברשויות מקומיות ובאזור קריית מלאכי והסביבה. בשנת 2010 המשרד מתמקד בענפים נוספים עם "סבירות גבוהה להפרת חוקי העבודה", בהם ענף המוסכים, תחנות דלק ומכוני שטיפה, ענף המלונאות, מטפלות לגיל הרך ועוד. בשנת 2009 הטיל המשרד 2,177 קנסות נגד מעסיקים, בהיקף של 24.7 מיליון שקל, לעומת היקף של 13.8 מיליון שקל בשנת 2008.