שלמו לחיילים משכורת שמנה

"צבא העם" ו"גיוס אחד לכול" הם רעיונות נפלאים, רק שזה לא הולך, והמצב מחריף משנה לשנה. היום, קרוב ל-50% מחייבי שירות צבאי לא מתגייסים, לא חשוב למה ואיך. בעוד עשור, 60% לא יגויסו או לא יתגייסו. "זה יביא לקריסת מודל צבא העם", מזהיר-מאיים ראש אכ"א, האלוף אבי זמיר, ומוסיף: "בלי צבא העם יהיה לנו צבא הרבה פחות איכותי והרבה יותר יקר". כל זה נאמר כדי להצהיר כי צמרת צה"ל מתנגדת לתוכנית האוצר שהציג בשבוע שעבר יובל שטייניץ.

מטרת תוכנית האוצר היא העלאת שיעור המועסקים בקרב החרדים. במרכזה שינוי בחוק טל - מתן פטור משירות צבאי לחרדים אבות לשני ילדים מגיל 22, במקום פטור מגיל 31 או לאבות לחמישה. כך, מקווים, ייצאו יותר גברים חרדים לעבודה ופרנסה.

אין ספק שמדובר בוויתור מרגיז. ולא רק בימים מתוחים אלה של מאבק חרדים-חילונים; דמוקרטיה-רבנות. למה לתת להם, לחרדים, פטור משירות בעוד אנחנו, החילונים, נישא בעול צבא ההגנה לישראל, ונעבוד אחר כך ונפרנס אותם ואת הקצבאות?

ובכן, החרדים, עם כל הכבוד, לא רוצים להתגייס. יותר מזה, האמת היא שלמרות הדיבורים היפים של הרמטכ"ל וראש אכ"א, הצבא לא ממש יידע מה לעשות איתם אם יתגייסו בהמוניהם. בכלל, עד היום, 10 שנים מאז החלו מסלולי הגיוס החרדי, התגייסו במסגרתם כמה מאות בלבד. אולי אלף.

גם ערבים לא יתגייסו בהמוניהם - גם אליהם צה"ל לא ממש משתוקק. כמוהם, הבנות שאינן מתגייסות בעקבות הצהרה, אמיתית או שקרית, על קיום אורח חיים דתי לא יתרמו לצבא גם אם יחייבו אותן בכוח ואפילו ישלחו אליהן הביתה משטרה צבאית. כך גם רבבות הבנים החומקים מגיוס בטענות, תירוצים או דבר מרמה על חוסר יכולת נפשית, מחלה כרונית, מצפון, מסכנות וכיוצא באלה. גיוסם של כל אלה בכפייה דורש מהצבא השקעה מסיבית - כספית, אנושית וחברתית. רופאים, קציני בריאות נפש, זמן מפקדים, עימותים, הצבות לא יעילות ועוד. שני הצדדים יהיו עסוקים במלחמת חתול ועכבר, והתרומה, אם בכלל, תהיה זעירה עד בכלל לא.

גם שנים של מענקים, הטבות, תוכניות סיוע ופיתויים לא הצליחו לשנות את המצב. נכון להיום, כאמור, מחצית מהצעירים והצעירות מחויבי שירות צבאי מתחמקים, כי "למה לי לבזבז שלוש שנים מהחיים?", והמצב הולך ומחמיר. חבל, אבל צבא העם פשט את הרגל. אם משהו עקרוני לא ישתנה, גם הגיוס לצה"ל יפשוט רגל.

צבא יקר ערך

הגיע הזמן לשינוי יסודי בהתייחסות לגיוס. יש לתת למתגייסים את התמורה המגיעה להם - שכר מלא. שכר חודשי נאה והוגן, מדורג עפ"י מסלולי שירות, אופיים ופריסתם הגיאוגרפית - לוחמים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, קרובים לבית, רחוקים מהבית וכו'. מדובר בשכר שיתחיל בשכר מינימום ויעלה בהתאם לתרומה, לתפקיד ולמשך זמן השירות.

במקביל, ייפסקו כל המענקים וההטבות הכספיים והלא-כספיים. לא עוד גיוס לארבעה חודשים שאחריהם מקבלים מעמד "יוצא צבא", על שלל הטבות המס, משכנתה, לימודים, מענקים, העדפות ועוד.

כל זה יבוטל. הצבא יהיה הרבה יותר "יקר ערך" מכפי שהוא היום. הצבא יקבל רק מי שנכון עבורו ולא יתעסק עוד בטיפולים נפשיים, חינוך, אילוץ וכפיית שירות. והצעירים האיכותיים, בנים ובנות, אלה שמתגייסים ותורמים היום לאיכות ולהעצמת הביטחון, ואחרי כן גם ממלאים את שורות המילואים, לא ירגישו עוד מנוצלים. לא עוד "פראיירים".