"אין כל היגיון בהעתקת אישור שכר המנהלים בחברה ציבורית לרמת האסיפה הכללית של בעלי המניות. הם אינם מצויים בעובדות, לא מכירים את הנסיבות, וברוב המכריע של המקרים תהליך קביעת השכר מתנהל בדיסקרטיות ולא ניתן בשום פנים ואופן להעבירו לדיון פומבי", כך ציין רו"ח אבי ברגר, העומד בראש פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן, במכתב שכתב בשבוע שעבר לגלעד סממה, היועץ של שר המשפטים.
את המכתב העביר ברגר בעקבות דיון שהתקיים ביום ראשון שעבר בוועדת השרים לבחינת שכר הבכירים. ברגר מציין במכתבו כי "לא נכון לטעון כי קיים כשל שוק בנושא שכר הבכירים, אך קיימים מקרים בודדים שבהם ניתן לדבר על כשל". לדבריו, כשל יכול להיות תוצאה של נוסחה פשטנית לקביעת בונוס שנתי, שמניבה תוצאה בלתי צפויה תחת תוצאות עסקיות מסוימות או היווצרות נתק בין ביצועי החברה לבין תגמול מנהליה.
אחריות הדירקטוריון
"במספר לא מבוטל של מקרים מצאנו שכשל בתהליך קבלת ההחלטות בחברה בנוגע לשכר בכירים מתחבר לכשלים נוספים הנובעים מהעדר ממשל תאגידי הולם", הוא מוסיף.
לדבריו, שכר הבכירים הגבוה נובע מהעובדה כי מנהלים מיומנים, ולא רק בישראל, הם "מוצר במחסור". לכן הביקוש הגבוה מול ההיצע הנמוך מקפיץ את דרישות השכר שלהם.
ברגר גם מציין כי "ההחלטה לגבי תנאי העסקה של מנכ"ל אינה שונה במהותה מכל החלטה עסקית אחרת, ולכן היא נופלת בתחום אחריות הדירקטוריון. הוא זה שצריך לתת עליה את הדין, גם במקרה של כשל כפי שחל בכל מקרה אחר של החלטה עסקית בלתי סבירה". לדבריו, "אם בעלי מניות היו מגישים תביעות כנגד סבירות ההחלטות של הדירקטוריון בכל הקשור לתגמול מנהלים, אולי היינו רואים שיפור באיכות התהליכים הננקטים בחברות הציבוריות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
