האם פיצויים שלך כעובד חייבים במס?

ביהמ"ש הכיר בכך שפיצוי שאינו קשור ליחסי עובד-מעביד, כגון על עוגמת-נפש, אינו חייב במס

מורכבותה של מערכת היחסים בין עובד למעביד מקבלת ביטוי מפורש בעת פיטוריו של עובד ממקום עבודתו. המעביד נדרש לשלם סכומים למטרות שונות, שנועדו לפצות את העובד על פגיעה בו. כך למשל: פיצויים בגין נזקים גופניים ונפשיים, פיצויי הסתגלות, הטרדה מינית, עוגמת-נפש, לשון הרע, פיצוי בגין התחייבות לאי-תחרות ועוד.

המעמד של הפיצויים המוענקים לעובד לעניין החיוב במס הוא כמעמד החלל, שמטרתם למלא אותו, ולכן חשוב מאוד לבחון מה היא המהות האמיתי מאחורי הפיצוי אותו מקבל העובד.

תכנון נכון של הדברים בעת פרישת העובד יכול להוביל לחיסכון מס אמיתי בקבלת פיצויי הפיטורים. בטור זה נעסוק בקבלת פיצוי בגין עוגמת-נפש. בטור הבא נעסוק בפיצוי בגין התחייבות לאי-תחרות של העובד.

בפרשת דוידוביץ (דוידוביץ אברהם, עמ"ה 1146/03), שהיוותה תקדים חשוב בתחום מיסוי פיצויים, נקבע הצורך להבחין בין סכומים המוענקים לעובד ושנובעים מעבודתו - לבין סכומים שאינם קשורים למערכת היחסים שבין עובד למעביד.

אברהם דוידוביץ עבד במשך כעשור בחברת מחשבים ישראלית. פיטוריו אירעו זמן קצר לאחר שקיבל הודעה כי לאור שביעות-הרצון מתפקודו, יזכה להעלאה בשכר. אברהם סבר כי הפיטורים התרחשו על רקע מסע נקמה אישי של חלק ממנהלי החברה, ולכן טען כי פוטר שלא כדין. לאחר מאבק משפטי כנגד מעסיקו נחתם ביניהם הסכם פשרה, לפיו יקבל סכום של 660 אלף שקל, כאשר 380 אלף שקל מתוכם יקבל כפיצוי בגין עוגמת-נפש ונזק. מה דינם של פיצויים אלו מבחינת מס הכנסה?

הכנסה חייבת

לא פעם, רשות המסים העלתה טענה כי פיצויים לעובד מכל סוג מהווים הכנסה החייבת במס, כשההסתמכות היא על סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. סעיף זה מחייב במס הכנסה כל תשלום שמקבל עובד מהמעביד שלו במסגרת יחסי עובד-מעביד. ואולם, מנגד נטען כי פיצויים שאינם פיצויי פיטורים ואין להם קשר לעבודתו של העובד, כמו למשל פיצויים בגין עוגמת-נפש והוצאת לשון הרע, אינם נושאים חבות במס.

בעניין דוידוביץ, ניסה העובד לטעון כי כל הסכום שקיבל ממעבידו במסגרת הסכם הפשרה פטור ממס, חוץ מהתשלומים בגין הפרשי שכר. שופט המחוזי בתל-אביב, מגן אלטוביה, אישר כי תשלומים בגין עוגמת-נפש שנגרמו לעובד כתוצאה מהתנהלות מעבידו אינם חבים במס כתוצאה מהעובדה שהם לא צמחו ממקור החב במס, כלומר לא צמחו מעבודה. נקבע כי תקבולים אלו אינם מהווים חלק מבסיס המס.

כאשר בית המשפט שולל חבות במס על פיצויים בגין עוגמת-נפש, ומסווגם כחסרי אופי של הכנס מעבודה לפי הפקודה, הרי המשמעות היא שלא התקיים אירוע מס כלל. לכן, גם הפרשי הצמדה וריבית הנלווים לסכום הפיצוי בגין עוגמת-נפש לא חבים במס, כיוון שהפיצויים עצמם לא חבים במס.

את פסק הדין בפרשת דוידוביץ ניתן להחיל גם על מערכות יחסים אחרות, שאינן מערכת יחסים של עובד-ומעביד, כך שהצד המקבל פיצויים בגין עוגמת-נפש ייהנה מאי-תשלום מס. למשל, עוגמת-נפש שנגרמה לצד א' בגין הפרת חוזה של צד ב', עוגמת-נפש שנגרמה למקבל שירות מנותן שירות ועוד.

* הכותב עורך דין מומחה לדיני מסים, עובד לשעבר ברשות המסים. המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני.