המעסיקים הגדולים: "חוק ההפליה בעבודה - יחימוביצ'י מובהק"

תיקון החוק שעבר אתמול סופית מגביר את נטל ההוכחה על המעסיק במקרה של חשד להפליה החוק תקף רק במקרים של תביעות בחשד להפליה

"התיקון החדש לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה הוא עוד מהלך במסגרת הקו הכללי שהולך ומקשה על המעביד הישראלי", כך טוען אתמול (ג') בשיחה עם "גלובס" עו"ד נחום פינברג, המייצג את המעסיקים הגדולים ביותר במשק בתחום העבודה.

פינברג מתכוון לתיקון החקיקה שהובילו חברות הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) ומרינה סולודקין (קדימה). לפיו, נטל ההוכחה על הפליה של עובד או מועמד לעבודה יחול על המעסיק ולא על העובד, במקרה שבו המעסיק שאל שאלה מסוימת שיש בה לעורר חשש לכוונה מפלה.

כך למשל, אם מעסיק שאל במהלך ראיון עבודה אם למועמדת יש ילדים, במקרה שאותה מועמדת תתבע את המעסיק בבית הדין לעבודה, הוא יצטרך להוכיח שאין קשר בין השאלה ששאל לעובדה שהיא לא התקבלה לעבודה.

לדברי פינברג, בתי הדין לעבודה ממילא נוטים להפנות את נטל ההוכחה על המעסיק, אולם התיקון החדש רק יחזק מגמה זו. "אחד הלקוחות שלי סיפר לי שהוא קלט לעבודה רואה חשבון, ולאחר שנה הוא היה מעורב במעילה גדולה. אחרי שהוא נתפס במשטרה, שאלו השוטרים איך לא ידענו שרגע לפני שהוא נקלט בעבודה הוא השתחרר מהכלא - כל זה בגלל שאסור למעסיקים לדרוש רישום פלילי", הוא מספר.

גם עו"ד דפנה שמואלביץ', שמייצגת גם היא את המעסיקים הגדולים במשק, טוענת כי התיקון לחוק הוא חלק ממה שהיא מכנה "קו יחימוביצ'י מובהק". עם זאת, היא מציינת כי לא מדובר בהעברה גורפת של נטל ההוכחה אל המעסיק, אלא כאמור רק במקרים שבהם בעצם התנהגותו של המעסיק נמצאו "סימפטומים להפליה".

לדבריה, מעסיקים יצטרכו מעתה להיות הרבה יותר זהירים בראיונות עבודה, וזו לא תמיד משימה פשוטה: "לפעמים האווירה בראיון מאוד חופשית, ומעסיקים יכולים ליפול בלשונם ולשאול שאלה רק מתוך התעניינות כנה באדם שיושב מולם. בנוסף, ישנם מעסיקים המעוניינים לתכנן את מצבת כוח האדם שלהם מראש, בעיקר אם הם יודעים שישנן עובדות שיוצאות בקרוב לחופשת לידה. האם לגיטימי שמעסיק כזה ישאל מועמדת אם היא מתכוונת ללדת בקרוב? לא על פי החוק הקיים".

ככלל, טוענת שמואלביץ', חוקי העבודה בישראל מעבירים את נטל ההוכחה אל המעביד יותר מהחוק האמריקני. מה בכל זאת אפשר לעשות בפרקטיקה לאור התיקון החדש? מעסיק שישאל מועמדת בראיון עבודה אם יש לה ילדים, ובבית הדין יתברר כי הוא העסיק עובדת צעירה ללא ילדים - תהיה לו בעיה לא פשוטה, לדבריה.

שמואלביץ' מציינת כי המעסיקים לא צריכים לשאול בכלל שאלה כזו, אלא להגדיר פשוט את תנאי המשרה: למשל ששעות העבודה הם 9:00-17:00. אם למועמד או למועמדת זה מסתדר, אזי אין חשיבות לכאורה לשאלת הילדים.