פינלנד הכריזה על החיבור לאינטרנט כזכות יסוד חוקית במדינה

על-פי ההחלטה, מחויבת הממשלה לספק לכל אזרח, דירה או משרד, חיבור במהירות של 1 מגה בייט לשנייה, ו-100 מגה בייט לשנייה עד 2015 - כל זאת תמורת 30-40 אירו בחודש

היסטוריה קטנה: בסוף השבוע הפכה פינלנד למדינה הראשונה בעולם שהגדירה את החיבור לאינטרנט כ"זכות יסוד" חוקית - ממש כמו חשמל, טלפון, דואר, מים, אוויר, או חופש הביטוי, התנועה, ההתאגדות או הפולחן. על-פי ההחלטה, מחויבת הממשלה לספק לכל אזרח, דירה או משרד, חיבור במהירות של 1 מגה בייט לשנייה, ו-100 מגה בייט לשנייה עד 2015, וכל זה במחירים הוגנים ושווים לכל נפש: 30-40 אירו בחודש.

לא שהפינים צריכים את זה. גם ככה הם חיים להם די טוב שם, בצפון הקר, ובכל מקרה, כ-96% מהם נהנים כבר היום מחיבור לרשת. למעשה, רק 4,000 בתי אב פינים עוד לא מחוברים לרשת. מיעוט מבוטל. כך שבכל מקרה מדובר בצעד שמהותו היא בעיקר הצהרתית.

"האינטרנט הוא כבר מזמן לא כלי בידורי בלבד", אמרה שרת התקשורת של פינלנד, סובי לינדן. "זהו כלי שהפיני לא יכול בלעדיו בחיי היומיום". אכן, בשביל הפינים האלה, שחלק נכבד מהשנה עוברת עליהם בחשיכה מתמדת, וגם כך המרחקים ביניהם גדולים למדי, תקשורת מהירה ומיידית היא הרבה מעבר לפינוק גרידא: היא מה שיכול לעשות את ההבדל בין שפיות להתחרפנות.

אבל לא רק לפינים. מדינות נוספות, כמו אוסטרליה ואסטוניה, עושות גם הן צעדים חוקיים באותו כיוון, וגם בריטניה הצהירה שהיא מחויבת לחבר כל אזרח, אם כי לא הגדירה זאת כזכות יסוד. גם יוון וצרפת חוקקו חוקים המבטיחים גישה לרשת לכל אזרחי המדינה.

אי אפשר בלעדיו

כמה מהר עברה הרשת מסטטוס של פינוק, משחק ילדים, לרמת הצורך הבסיסי, הא? זו לא רק העובדה שיותר ויותר אנשים לא יכולים לדמיין את החיים בלעדיה - זו בעיקר העובדה שזה בכלל לא משנה מה הם יכולים או לא יכולים לדמיין, וגם אם ידמיינו מהיום ועד מחר שהם יכולים לחיות יופי בלי האינטרנט: בפועל, באמת אין חיים בלעדי הרשת.

זה לא כמו טלוויזיה. אתה יכול להיות מכור לטלוויזיה כמה שאתה רוצה, אבל שום דבר אמיתי לא יקרה לך בחיים אם ייקחו לך אותה. אולי תתגעגע כמה ימים. אבל בלי אינטרנט, בנאדם, יהיה לך הרבה יותר קשה. אין קיום לעולם בלי תקשורת מחשבים אמינה ומהירה. זו עובדה.

ודווקא בגלל זה, הצעד הפיני כל כך חשוב. הרי לכל מגמה יש את המגמה ההפוכה. בימים בהם הקונגרס האמריקני נותן לנשיא את היכולת לכבות את האינטרנט, בימים בהם חברות התקליטים מפעילות לחצים כבדים על מחוקקים ברחבי העולם שייתנו להם את הכוח לנתק מהרשת משתמשים המחליפים קבצים - מה שאומר, למעשה, לנתק אותם מהשיח הציבורי ומהחברה בכלל, בערך כמו לשים אותם בצינוק (קצת הגזמה, אני יודע, ובכל זאת) , שלא לדבר על מה שקורה במדינות כמו סין - דווקא על הרקע הזה חשוב לקום ולהבהיר: אכן, הרבה יותר מראוי להכריז על החיבור לאינטרנט כזכות יסוד. זה דבר חשוב מכדי להפקיר אותו לחסדי אינטרסנטים כאלה ואחרים. אדם, מעצם היותו אדם, זכאי לאינטרנט. זו זכותו הטבעית.

כבוד לפינים.