ענת לוין ל"ליידי גלובס": "העובדים במגדל נהגו לקרוא לי 'אמא'"

"ההחלטה לעזוב את מגדל הייתה קשה מאוד בשבילי, אבל אני שלמה איתה", אומרת ענת לוין, שמונתה במרץ האחרון למשנה למנכ"ל בנק הפועלים. "אני מרגישה שיש לפניי עוד 20 שנה של קריירה, ואם את 20 השנים הראשונות העברתי בביטוח, את ה-20 הבאות אעביר בבנקאות".

לוין אחראית בתפקידה החדש על תיק הנוסטרו של הפועלים. "זה לא אומר שסיימתי ללמוד את עולם ההשקעות", היא ממהרת לומר, "אבל אני מרגישה שאם לא אלמד עוד עולם של תוכן, לא אבין את כל הסקטור. נכנסתי למגדל וקיבלתי על עצמי לגדל תינוק, ובזמן שעבר מאז הוא הפך לג'באר אמיתי", היא אומרת. "הרגשתי כמו בשיר 'עוף גוזל', שלאחר שנים של נתינה וגידול, הוא יכול עכשיו להסתדר גם בלעדיי.

"היו לי שנים טובות במגדל, ובניהול תיק השקעות תמיד יש לאן לחתור ולאן ללכת, אבל הרגשתי שסיימתי את המטלות שלקחתי על עצמי. ועדיין, היה לי מאוד קשה לבוא ולהודיע שאני עוזבת".

אז למה בכל זאת?

"במכתב ההודעה לעובדים שלי, שנהגו לקרוא לי 'אימא', כתבתי שהם עכשיו כבר חזקים מספיק גם בלעדיי. ניסיתי להעביר להם את הצורך הפנימי שלי לשעוט קדימה, שאני חייבת לפצח עוד אתגר. הרגשתי באיזה מקום שהגעתי לשלמות. בניתי מחלקה שמתפקדת טוב ומובילה בתחומה. הגעתי למגדל ללמוד ניהול של תיק בקרה וניהול סיכונים, הפכתי את זה למודל של חיקוי לתעשייה, וזה סוג של גאווה עבורי".

חמישה חודשים לפני המעבר האטרקטיבי הזה השיבה לוין בשלילה להצעתו של שר האוצר, יובל שטייניץ, להתמנות לתפקיד הממונה על שוק ההון והמפקחת על הבנקים במשרד האוצר, במקומו של ידין ענתבי. "לא היה לי קל לסרב להצעה", היא מודה. "היה לי ברור שזה תפקיד מאתגר ומעניין, מה גם שקשה לוותר על האפשרות לראות את התמונה שלך תלויה על הקיר במשרד האוצר, צמוד לתמונות כל מי שהיה ממונה לפניי. אבל מעולם לא עבדתי ממקום של אגו, וקטעים של תמונות על הקיר לא מהווים אמצעי שכנוע עבורי".

 ענת לוין / צילום: רמי זרנגר

"להבין את הטמפו"

לוין הגיעה למגדל ב-99'. ב-2002 מונתה למשנה למנכ"ל, ולמנהלת תחום ההשקעות והאשראי בחברה. תיק ההשקעות של מגדל עמד אז על 30 מיליארד שקל. כיום הוא עומד על 100 מיליארד שקל. בתפקידה החדש היא תצטרך להוכיח שהיא מסוגלת להשביח גם את תיק הנוסטרו של הבנק, שספג הפסדים ב-2008.

לאחר שאמרה "כן" לפועלים, היו שהכתירו את המעבר שלה כ"מהלך מבריק" של יו"ר הבנק, ניסים סרוסי, ושל המנכ"ל ציון קינן, שהצליחו להביא "שחקנית חיזוק" לשינוי פני הנהלת הבנק. "זו פעם ראשונה שבנק מסתכל על 'הזן הנחות' של מנהלי השקעות כמועמדים פוטנציאליים, ומציע להם תפקיד בכזה סדר גודל", אומר אחד ממקורביה. "מבחינתה, זה היה הישג אדיר ברמה האישית". עם זאת, הוא מספר, הימים הראשונים בבנק לא היו קלים עבורה. "היו רגעים שהיא שאלה את עצמה בשביל מה היא הייתה צריכה את זה. היא הרי נחה על זרי הדפנה במגדל, וכאן הייתה צריכה ללמוד עולם מושגים חדש. הנחישות שלה לרדת לפרטים הקטנים, ומהר, גרמה לה להגיע לעבודה בשבע בבוקר, ולצאת ממנה לא לפני תשע בערב, מדי יום".

"יש בי צורך תמידי ובלתי נשלט לאתגר את עצמי כל הזמן מחדש, סוג של רעב לדברים חדשים", מודה לוין. "המעבר לבנק הפועלים אפשר לי להגיע לעולם תוכן חדש. בנק הוא מקום הרבה יותר מסורתי ממחלקת השקעות של חברת ביטוח".

הגעת לבנק הפועלים בעיצומו של משבר שטרם הסתיים. אולי כחובבת סיכונים, זה מה שמשך אותך.

"ייתכן", היא מחייכת. "עניין אותי להשתלב בעולם החדש של הבנקאות, שגם עובר שינוי - הבנקאות עומדת היום בפני אתגרים חדשים של חשיבה, פוסט ועדת בכר ופוסט המשבר, וגם פוסט ההבנה. נוצר משבר אמון בכל המערכות. המשבר הציף בבנק את נושא הנזילות, וכל נושא הבנקאות המסורתית הועמד בסימן שאלה".

למשל?

"עלו שאלות כמו מה זה אומר ניהול חדר פיננסי של לקוחות, איך עובדים במערכת שמושתתת על פחדים שהתממשו, איך עובדים עם כישלון וקריסה של מה שנחשב בעבר כמערכות לניהול הסיכונים. פרשנים בריטים כבר הוכיחו שבנקים לא סתם קרסו, אלא שזה קרה כי הגישה נכשלה, ועכשיו צריך להתחיל מחדש, להבין את הדברים נכון.

"בפוסט משבר האמון הסתבר שהמודלים של ניהול הסיכונים לא הצליחו לעצור או לחזות את המשבר, מה שאומר שאם נמשיך להיאחז במודלים הישנים, לא נבין מה קרה".

איך בנק אחד מתמודד עם רעידת האדמה ברמת המקרו?

"נצטרך, מה שיהיה קשה לרגולטור, לאמוד מחדש את הסיכונים. שאלות כמו איך השפעות של שווי הוגן וניהול סיכונים מעצימות פחד או יוצרות אשליה בתקופות טובות, יהיו במוקד המקרו וגם במוקד המיקרו.

"התפקיד שלי בבנק יושב על כל מה שהוא לא סיכוני אשראי. זה אתגר מעניין, לא לשבת על הגדר ולתת עצות, אלא להיות חלק מהמערכת ולהבין את הטמפו הזה. המשימה שנתנו לי בבנק מאוד ספציפית, לנהל נכסים והתחייבויות של הבנק עצמו. זה תחום מעניין במיוחד, מה גם שתחום חדרי העסקאות מרתק בעיניי. בתפקידי כחלק מהנהלת הבנק, אני רק שואלת שאלות, לא זו שנותנת את התשובות".

מתוך פרויקט 50 המשפיעות של "ליידי גלובס". הראיון המלא יפורסם בגיליון ספטמבר