רו"ח שטרק: השופטים בישראל לא יודעים לקרוא דו"חות כספיים

"תנאי סף לכהונת שופט לבית משפט כלכלי הוא תואר בחשבונאות. יש לקבוע תנאי סף גבוהים שיידרשו משופטים המועמדים לתפקיד ולחייבם בהכשרות שנתיות - ואולי אף לחייב לימודי ראיית חשבון בנוסף ללימודי המשפטים"

"שופטים במדינת ישראל לא יודעים לקרוא דו"חות כספיים. יש חוסר הבנה בהליך השיפוטי, שמוביל להסתמכות על חוות-דעת של מומחים מבלי שיהיו כלים לבחון אותם, לתוצאות שגויות בפסקי הדין ולחוסר אחידות בפסיקה" - כך אמרה אתמול (ב') רו"ח איריס שטרק, בפאנל הפתיחה של הכנס ה-28 של לשכת רואי החשבון הנערך השבוע באילת.

לדבריה, "היום, בעולם שדורש מיומנות יותר רחבה, תנאי סף לכהונת שופט לבית משפט כלכלי הוא תואר בחשבונאות. זה שופט שייתן מענה הרבה יותר נכון לעולם העסקי. לכן יש לקבוע תנאי סף גבוהים שיידרשו משופטים המועמדים לתפקיד, תוך חיובם בהכשרות שנתיות כפי שנדרש מדירקטורים, ואולי אף לחייב לימודי ראיית חשבון בנוסף ללימודי המשפטים. רק התמקצעות שופטים תאפשר הגברת סמכויות של בית משפט כלכלי, במקומות שכיום החוק דורש פרוצדורות כבדות".

שטרק, שהנחתה את הפאנל שכותרתו "בית משפט כלכלי - השפעת המערכת המשפטית על הכלכלה בישראל", ציינה כי "הכלכלה היום מהירה, ומה שלא הספקת היום - הפסדת". לדבריה, החלטות עסקיות קריטיות צריכות להתקבל בלוח זמנים קצר, ולכן "יש לבצע התאמה, לא רק ברגולציה קפדנית - אלא גם במתן פתרון מהיר לסוגיות כלכליות הדורשות התערבות של בתי המשפט".

לדבריה, "גורלם של עסקים ייקבע ברמה נאותה רק בבית משפט כלכלי בו ישבו 'מביני עניין'. אם השופטים יחויבו במענה מקצועי וטיפול תוך זמן קצוב מראש - הם יצליחו להוביל למתן פתרונות שייסעו לכלכלת ישראל להתמודד בהצלחה כחלק מהשוק הגלובלי".

שטרק הוסיפה כי המבנה המוצע כיום להקמת בית משפט כלכלי, כמחלקה של 3 שופטים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר אושר אתמול בועדת חוק, חוקה ומשפט בכנסת, לא ייתן מענה אמיתי לעולם העסקי. "יש להוסיף בחוק תקנים מוגדרים לתוספת כוח-אדם במחלקה הכלכלית כדי לאפשר זירוז הליכים אמיתי, וזאת מאחר שצפוי גם להיווצר עומס רב", אמרה.

בפאנל השתתפו רו"ח דורון קופמן, נשיא לשכת רואי החשבון החדש; רו"ח ירון זליכה, החשב הכללי לשעבר; רו"ח דוד גולדברג, סגן נשיא הלשכה; ורו"ח אורי בארי, יו"ר ועדת הכנס בלשכה. שר המשפטים יעקב נאמן, שהיה אמור להשתתף בפאנל, הודיע ברגע האחרון כי לא יוכל להגיע עקב המשבר סביב הבניה בחוף פלמחים.

קופמן אמר כי "בית משפט כלכלי יסייע לשחרור סכומי-עתק שתקועים במערכת המשפטית. אני סבור כי בית משפט מתמחה עם שופטים בעלי ידע והשכלה חשבונאית הינו תחילת הדרך ליצירת מערכת משפטית בכל הארץ עם מומחיות כלכלית חשבונאית, אשר תוכל להביא ליעילות בדיונים ובשחרור סכומי-עתק התקועים בהליכי ערעור ודיונים מתמשכים. הקמתו של בית משפט שכזה תוכל להביא בסופו של דבר להקטנת כמות הסכסוכים שתגיע לדיונים משפטיים, דבר שיקל על הלחץ מעל המערכת המשפטית כולה".

זליכה אמר כי "לא יעלה על הדעת שלא יהיו שופטים רואי חשבון. זה נשמע מופרך". לדבריו, "תהליך עסקי שלא מסתיים מהר הוא תהליך אבוד. ברגע שהמגזר העסקי יודע שאין יכולת אמיתית להביא סכסוכים מסחריים לבתי המשפט - מסת ההליכים המסחריים שלא נתפרים היא גדולה ומיותרת. ברגע שיהיה בית משפט מקצועי יעיל, שיודע לתת תשובות בזמן סביר - חלק גדול מהסכסוכים האלה ייעלם מהעולם".

בתום הפאנל ניצלה שטרק את ההזדמנות לשאול את זליכה על הצטרפותו למאבקן של חברות הסלולר כנגד הפחתת דמי הקישוריות. "האם זו לא דוגמה לכך שאנשים משנים את דעתם כשהם כבר לא מכנים בתפקיד ציבורי", שאלה - ורמזה לכך שדעותיו התהפכו.

זליכה השיב: "אם כבר היתה לי סיבה לשנות את דעותי ולנקוט בעמודות שאינן דעותיי, זה היה במשרד האוצר ולא בשוק הפרטי. שם היו עליי לחצים כבדים לשנות את דעותיי".

בנוגע להצטרפותו למאבק הסלולרי, אמר "אין דבר יותר מסוכן מרפורמה שמנוסחת בצורה שגויה. הרבה פעמים ישנה בעיה אמיתית, אבל כשלא יודעים לנתח את המורכבות שלה בצורה שגויה הרפורמה גורמת לכך שיש נזק יותר מתועלת".

לדבריו, היו שתי רפורמות בהן סירב ליטול חלק בתקופת כהונתו כחשכ"ל: רפורמת הנמלים ורפורמת בכר. שתיהן, לדבריו, נכשלו. כעת, אמר, הוא מתריע שוב - "לא בדיעבד אלא מראש" - על רפורמה בעייתית, הפעם בתחום הסלולר.

"רפורמה שמתוכננת בצורה רשלנית בלי שהכינו עבודה נאותה וזיהו את השחקנים המרכזיים והעוצמות שלהם תיצור בעיות חדשות וקשות במשק. בנושא הקישוריות אין ספק שצריך להפחית את סכום דמי הקישוריות הנגבה ולהגביר את התחרות, אך זו לא השאלה היחידה שצריך היה לשאול. השאלה היא האם הרפורמה הזו תכניס שחקנים חזקים יותר לשוק התקשורת, כמו מונופולין הבזק. אם הרופורמה מתוכננת כך שרשתות הסלולר נפתחות, מאפשרות לחברות לרכוב על התשתיות שלהן, ויש הפחתה של דמי הקישוריות - מחזקים שחקנים אחרים שיהפכו למונופול".

התוצאה, לדבריו, בעייתית למשק. "ברגע שלא לוקחים בחשבון את המונופולים החזקים, כמו מונופול בזק - התוצאה תהיה חיסול התחרות ולא הגברת התחרות", אמר.