"ילדי המעמד הגבוה מתפתחים יותר מהר ויותר טוב. יש להם 'פור' מלידה; הסיכוי שבן עניים יתעשר נמוך מאוד"

"הסיכוי שבן עניים יצליח 'לדפוק את המערכת' ולהפוך לשייך למעמד הגבוה הוא מאוד נמוך. הסיפורים על אלו שהצליחו לעבור למעמד אחר, כלומר להתעשר, הם סיפורים קיצוניים שבעצם משמרים את האשליה שאם רק תרצה מספיק גם אתה תצליח, וזה לא נכון", אומר הסוציולוג פרופ' יוסי שביט, בכתבה הסוקרת את "אצולת ההון" בישראל ומתפרסמת במלואה בגיליון יולי של "ליידי גלובס".

"פעם העריצו בחברה הישראלית בצורה עיוורת את האליטה הצבאית והפוליטית, וזה נגמר, ובצדק. זאת גם המגמה היום בכל מה שנוגע לאליטות ההון. תוסיפי לזה את מגמת הבנאליות והטריוויאליות של מותרות - מי היה חושב פעם ללכת למסעדה או לנסוע לחופשה בחו"ל? אלו היו מותרות שרק האליטות היו יכולות להרשות לעצמן. אז בסדר, היום יש גם סוויטה או מטוס פרטי, אבל גם בסמלי הסטטוס יש שחיקה גדולה, כי אין הבדל מהותי בין טיסה לניו יורק במטוס פרטי לטיסה במחלקת תיירים. אתה עדיין טס 12 שעות", אומר הסוציולוג פרופ' עוז אלמוג.

"השליטה הכלכלית היא המהותית. לא פלא שרם כספי כל היום מהלל את בעלי ההון, כי הוא מרוויח מהם. יש חברה שלמה שנהנית מקיומו של מעמד האליטות ומספקת לו שירותים", אומר פרופ' דני גוטוויין, היסטוריון חברתי וכלכלי שחקר את עליית אליטת ההון היהודית בבריטניה.

"כשמדברים על אצולת הון בישראל, מדברים על תופעה צעירה יחסית ולא באליטות של דורות", אומר פרופ' גוטוויין. ופרופ' אלמוג טוען: "הערך השולט באצולה הזאת הוא התנשאות וניכור, והמוטיב החוזר הוא להתרחב כל הזמן, גם אם זה על חשבון האחר. פרופ' גבי נוימן עשה פעם ניסוי ברשתות חברתיות, ובדק עד כמה מהר האדם הקטן יכול להגיע ולהתחכך עם הצמרת. מסתבר שבישראל אתה יכול להגיע לראש הממשלה מהר מאוד, אבל אם תנסה להגיע לדנקנר או לתשובה, הסיכויים קלושים".

פרופ' גוטוויין מאשים את מערכת החינוך בריבוד החברתי: "מערכת חינוך בריאה אמורה לתת לילד את מה שאין לו בבית. מה שקורה אצלנו זה בדיוק להפך, אצלנו מערכת החינוך דווקא משכפלת את הפערים המעמדיים - היא מבטיחה שהילדים מהמעמדות הנמוכים יהפכו לעובדים בשכר מינימום, והילדים מהמעמדות הגבוהים ירוויחו הון".

"לבני המעמד הגבוה יש 'פור' מלידה"

פרופ' שביט סבור שהפערים מתחילים כבר אצל ההורים. "המעמד הזה מגן על עצמו ועל הילדים שלו מפני טעויות שהם עלולים לעשות. אם ילד מהמעמד הגבוה לא מצליח בלימודים, אז שולחים אותו למורה פרטי או למסגרת אחרת. אם הוא לא מצליח להתקבל במחלקה הרצויה באוניברסיטה כמו הפקולטה לניהול, אז שולחים אותו ללמוד באנגליה או במכללה פרטית.

"חשוב לזכור שלבני המעמדות הגבוהים יש מלכתחילה הישגים לימודיים יותר גבוהים, גם משום שההתפתחות הקוגנטיבית שלהם יותר רכה וחלקה. הם מתפתחים בממוצע יותר מהר ויותר טוב, כי יש להם תנאים יותר טובים להתפתחות.

"מחקרים ביולוגיים מוכיחים שהסביבה החברתית והכלכלית משפיעה על קצב ואופן ההתפתחות של המוח. מחקרי חינוך מראים שבגילאים צעירים יש הבדלים גדולים בין המעמדות השונים בהישגים, ביכולות ובהתעניינות. אנחנו מדברים על אי שוויון כמעט מולד בהזדמנויות, שמגיע עוד לפני שהילד הספיק לנקוף אצבע. לבני המעמד הגבוה יש גם פור מלידה, וגם רשת ביטחון שמלווה אותם לאורך החיים".