מדוע שתק השר הרצוג?

והוא לא היחיד, גם פואד ועוד משרי מפלגת העבודה לא ממש נלחמו על העלאת שכר המינימום

בשבועות האחרונים התנהל קמפיין מתוזמן היטב על ידי משרד האוצר, בנק ישראל וראש הממשלה בכבודו ובעצמו. המטרה: לטרפד את הצעת החוק של חבר הכנסת עמיר פרץ, להעלות את שכר המינימום ל-4,600 שקל באופן הדרגתי. בניגוד לאינטרס הברור של משרדי האוצר וראש הממשלה, עמדת בנק ישראל נתפסה כאובייקטיבית, עצמאית ואפילו "חברתית".

הרי בנק ישראל מקפיד לדבר בשנים האחרונות על בעיות העוני והפערים בחברה הישראלית, ואם בבנק המכובד סבורים שהעלאת שכר המינימום עלולה לפגוע בשוק העבודה - מי אנחנו שנגיד אחרת.

אבל אתמול טרח להזכיר לנו המוסד לביטוח לאומי, שגם לו יש מילה בעניין. גם הוא גוף סטטוטורי ועצמאי לא פחות מבנק ישראל, וגם לו מחלקת מחקר מרשימה. באיחור מאוד לא אופנתי, רשלני אפילו - כזה שמגיע יומיים אחרי שהממשלה הכריעה נגד העלאת שכר המינימום - בביטוח הלאומי פרסמו את המסקנות הבאות: לא רק שהעלאת שכר המינימום אינה צפויה לפגוע בשוק העבודה, היא אף צפויה להוריד את שיעור העוני ב-9%, דבר שיביא לחילוצם של 34 אלף משפחות ממעגל העוני, בהן 130 אלף איש, אישה, ילד וילדה.

נייר העמדה של המוסד לביטוח לאומי מציין כי המחקרים בעולם סביב ההשפעה של העלאת שכר המינימום על רמת האבטלה סותרים, כאשר התמונה שמתקבלת מתארת קיזוז מעניין: מצד אחד ישנם מעסיקים שמפטרים עובדים בגלל עליית השכר, ואולם מצד שני יותר אוכלוסיות משתלבות בראשונה בשוק העבודה בשל התמריץ הכלכלי שניתן בעצם העלאת השכר.

מסתבר כי הבסיס המחקרי לממצאים שפורסמו היה קיים במוסד לביטוח לאומי כבר בשנה שעברה, ואולם רק השבוע התבקשו החוקרים על ידי מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, אסתר דומיניסיני, לגבש מסמך עדכני בעניין. גורמים במוסד מודים היום כי נזכרו להשמיע קול מעט מאוחר מדי, אך מציינים בסיפוק יחסי את העובדה שהממצאים פורסמו יום לפני שהצעתו של פרץ הובאה לקריאה טרומית בכנסת. הבעיה היא שהכרעת הממשלה הביאה לכך שהצעתו של פרץ מוגשת לכנסת כהצעה פרטית ללא גיבוי מהקואליציה, ועל כן צפויה להיכשל בשלב זה או אחר.

גרוע, וגרוע יותר

אבל המוסד לביטוח לאומי אינו הגורם היחיד ששתק במשך שבועות: שר הרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג, אמנם הצביע בעד העלאת שכר המינימום, אך לא אמר מילה בעד המהלך הזה בפומבי. מי שמכיר את הרצוג יודע שהוא אוהב תקשורת. הפעם, לעומת זאת, הרצוג שתק. אפילו חצי ציטוט לא היה שם.

המקרה של שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, גרוע יותר. הוא הודיע תחילה על התנגדותו להעלאת שכר המינימום, ואולם לאחר מכן מסר שהוא תומך - כל זמן שהדברים ייעשו בהידברות עם המעסיקים וההסתדרות.

פואד נחשב מקורבו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, שמתנגד לחקיקה בעניין שכר המינימום ומעדיף את פורום "השולחן העגול", שם הוא יכול לנהל בעצמו את העניינים ולמתן את ההצעה, כך שתהפוך נסבלת יותר בעבור המעסיקים. הכוח של עיני במפלגת העבודה עשוי להסביר גם את השתיקה של הרצוג, שבאופן כללי משתדל בקפדנות להיות בסדר עם כולם.

"יש משהו מאוד תמוה בהתנהלות של שרי מפלגת העבודה סביב עניין שכר המינימום", אומר לנו מקור במערכת הפוליטית. "מצד אחד הם הצביעו בעד, אבל מצד שני לא באמת נלחמו על ההצעה הזו, עד שלפעמים נדמה היה לנו שהם אפילו מתנגדים להצעה". מקור אחר טוען כי במפלגת העבודה, כמו במפלגת העבודה, היריבות הפנימית היא הנושא העיקרי, ואם עמיר פרץ מנסה לעשות "קמבק חברתי" - אף אחד מהחברים שלו לא באמת מתכוון לעזור לו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988