סדר עולמי חדש

1. כמה דקות לסיום המשחק שלשום (ד'), ניסה בסטיאן שוויינשטייגר לפתח התקפה גרמנית מסודרת. בתוך הרחבה הגרמנית הוא איבד את הכדור, בסצנה סימפטומטית להתמודדות כולה. הקלות שבה לחצה ספרד וגרמה לגרמנים לאבד את העשתונות היתה מרשימה. כמו שנכתב כאן ביום שלישי: מול לחץ והחזקת כדור יש לגרמנים בעיה. הם מאבדים מסירות פשוטות, מאבדים את הביטחון העצמי, מאבדים את הקלילות והתעוזה שרכשו במאות שעות אימונים.

אלן שירר אמר פעם על הגרמנים בהערצה, שהם משיגים הכל בעבודה קשה. גינטר נצר השיב לו שזה שטויות. העבודה הקשה הרי ברורה מאליה לכל שחקן רציני. וזה מה שגורם לגרמנים לחשוש משחקני נבחרות אחרות. כמו ספרד. השחקן הגרמני אומר לעצמו, שלא רק שהשחקן היריב עובד קשה לא פחות, אלא גם יש לו יותר כישרון.

ארבע נבחרות הגיעו לחצי הגמר במונדיאל הנוכחי, וכולן יוצאות דופן. העבודה הקבוצתית והלחץ על מובילי הכדור שהפגינו אורוגוואי וספרד היא תוצאה של אימון קדחתני. הפריסה המושלמת של הגרמנים על-פני המגרש והדרך בה החללים בין השחקנים מתכווצים ומתרחבים לפי הצורך הן דברים שהשחקנים אולי למדו בקבוצות שלהם, אבל שיכללו לשיטה מורכבת אצל יואכים לב.

וגם אצל ההולנדים, למרות שהמשחק שלהם נדמה כאוטי ואנוכי לעתים, מדובר על קבוצה של שחקנים טכניים שיודעת בדיוק מה היא עושה. ההולנדים שומרים על עמידה נכונה על המגרש, ושולחים מדי פעם "צוותים" קדימה, כששאר השחקנים מחפים עליהם ללא תלות בתפקידם הנומינלי.

2. בסופו של דבר, האספקט החיובי ביותר עבור גרמניה מהמונדיאל הזה הוא בתדמית אצל תושביה. "אנחנו נראה לגרמנים איך לאהוב את הדגל", הצהיר, אולי בקצת חוסר רגישות, רוכל טורקי ב"בילד". גם בעיירה בה אני מתגורר היה דגל גרמניה הגדול ביותר שהתנוסס בפומבי, זה שמעל הביסטרו הטורקי "אלניה". פתאום גרמניה היא מושג חיובי שאפשר לאהוב. כיהודי וכישראלי, זה בעייתי, משאיר טעם לא נעים, או סתם מציק. אבל ברור שעבור תושבי גרמניה - האינטגרציה של מהגרים ובניהם לתוך החברה היא הישג חיובי ביותר.

וחוץ מהדיון הכבד הזה, התנהל בגרמניה גם מאבק מבדר וקריטי הרבה פחות בין שני קמעות חשובים: "פול התמנון" ניצח את "הסוודר של יוגי לב" בנוק-אאוט. סוודר הקשמיר הכחול, 295 אירו לחתיכה למי ששואל, אזל מזמן ממדפי חנויות היוקרה בגרמניה. אחרי הכל, לא רק שהוא נראה טוב ומשרה אווירה של קור רוח, הוא גם הביא לגרמנים מזל מדי משחק. עד המשחק עם ספרד. מצד שני, התמנון מאקווריום "סי לייף", לא טעה גם ביום רביעי. אחרי שהתחבט בין דגלי גרמניה וארגנטינה זמן ארוך, כמי שמסרב להאמין בעצמו בהבדלי הרמות שנגלו לפניו, את ההחלטה על ניצחון ספרדי הוא קיבל במהירות. כיאה ליתרון המוחץ של האדומים.

3. בחזרה לכדורגל: איזה משחק גמר יהיה! אולי לא האיכותי ביותר שיכלנו לבקש, אבל דרמה תהיה שם. בוודאות.

קודם כל, כי תהיה לנו אלופה חדשה, שתצטרף לרשימה מצומצמת של 7 נבחרות בלבד שזכו בתואר. וגם, מי שלא תפסיד, תיכנס לספרי ההיסטוריה כלוזרית האולטימטיבית, שגם את ההזדמנות החד פעמית שלה פספסה. מי יודע מתי הזדמנות כזו תחזור עבור ספרד או הולנד. השחקנים יודעים זאת, וילחמו מן הסתם עד הרגע האחרון. זה, במפתיע, נותן יתרון להולנדים. קודם כל, משחק הפורפרות של ספרד, ש'פירפרו' את הגרמנים, לא הניב תוצאות. את השער לספרד, כזכור, הם דווקא כבשו מהרמת קרן פשוטה. הנעת הכדור וההחזקה שלו, מטרתן היתה למנוע מהגרמנים עצמם את הכדור. וזה דווקא נוח להולנדים, שהם לא קבוצה שדורשת וחייבת את הכדור. התפקוד שלהם על המגרש מזכיר במקצת את ה"פוטבול טוטאל", כמו שקראו לזה בזמנו כלי התקשורת ההולנדיים. רק שבטורניר הנוכחי הוא משוחק עם המון סבלנות, ומדי פעם פריצה בודדת של טכניקה.

מה שלא יהיה, אחרי שתוכתר אלופת 2010, נגיע למסקנה שיש לנו דור חדש של כדורגלנים. כזה שגדל באקדמיות הנוער, קיבל הכשרה טובה לחיים ותרבות משחק, בנוסף לאימון הכדורגל הטקטי והטכני. לראייה - המשחקים ההגונים. אולי אני פותח את הפה מוקדם מדי, אבל אחרי שראיתי את אורוגוואי נלחמת על ניצחון ללא עבירה מכוערת אחת, ואת חצי הגמר השני באווירה של קונצרט קלאסי, זה נראה כמו מגמה. האם המשחקים המלוכלכים בדרכם להיעלם?

4. לא יודע אם שמתם לב, אבל אחרי שריקת הסיום ביום רביעי, החיבוקים והחלפת החולצות, נראה ביציע תומאס מולר המורחק, שהגרמנים חסרו כל כך את הספונטניות שלו על המגרש. מולר ביקש לרדת לכר הדשא, לנחם את חבריו. השוטר שעמד במקום אסר זאת עליו בתנועות רחבות, וגם השוטר האחראי שהוזעק סירב לאפשר לו לרדת מהיציע.

זו אחת הבעיות הטיפוסיות לארגון של הטורניר הזה: הכניעה בפני כללי פיפ"א עד כדי איבוד כל כוח שיפוט והיגיון בריא.

מצד אחד, כללי פיפ"א קובעים שלשחקן מורחק אסור להתקרב למגרש, ולכן לא עלה בראשם של השוטרים לאפשר לו זאת בסיום המשחק. מצד שני, השוטרים לא אשמים. הם רק קיבלו הנחיות, ואין להם ניסיון באירועים כאלה. זו תוצאה של פעולת הממשלה המקומית - דרבן הוא אחד האצטדיונים בהם פוטרו אנשי הביטחון ששבתו בגלל שכר נמוך מהמובטח, ובמקומם הוצבו שוטרים בעלות של עשרות מיליונים. ולאלה אין שמץ של מושג איך להתנהג באירועים כאלה.