הפכנו לשחקנים במגרש של הגדולים

ההצלחה של פורמטים ישראליים בחו"ל נעוצה בשילוב של כישרון, יוזמה והיכולת לקחת סיכונים

שיחת היום בשנה האחרונה היא, בין היתר, הטענה כי ישראל הפכה להיות מעצמה עולמית בתחום היצירה הטלוויזיונית, וכי פורמטים ישראליים נמכרים בחו"ל בהיקפים גדולים ומרשימים. היו מי שאף טענו כי יש בכך משום מענה לבידוד המדיני של ישראל (אף שהקולנוע האיראני, שמצליח בשנים האחרונות, קצת מקלקל תזה זו).

אולם המציאות מחייבת מעט יותר צניעות. אמנם תעשיית הטלוויזיה הישראלית בורכה בכישרונות רבים, ובשנים האחרונות נוצרו הרבה פורמטים מצוינים שזכו להתעניינות בחו"ל; אך יחד עם זאת, רק חלק קטן מפוטנציאל זה הבשיל לפורמטים שנמכרו, ומספר מצומצם יותר הפכו לסדרות ממש.

לצד הצניעות המתבקשת, ניתן להתעודד מכך שיותר ויותר דלתות נפתחות בחו"ל. חברות המתמחות בפורמטים מעניינים מצליחות למכור את מרכולתן, וקיימת בחו"ל יותר פתיחות ליצירות ישראליות.

אז מה גורם לנו, הקטנים, להיות שחקנים במגרש של הגדולים? הרי לעומת העולם, התחלנו בפיגור (תרתי-משמע) משמעותי בהשקת טלוויזיה בכלל, וטלוויזיה מסחרית ורב-ערוצית בפרט.

נראה כי ההצלחה נעוצה בשילוב של כישרונות, יוזמה ולעיתים קרובות היכולת לקחת סיכונים; היכולת ליצור הברקה. משהו שעוד לא עשו.

אולם, בהצלחה טמון כנראה גורם נוסף. גורמי הפקה בישראל עובדים בתנאים קשים. התחרות עזה, המדינה קטנה. הסכומים שמשלמים גופי השידור הם לעיתים קרובות נמוכים ביחס למדינות המובילות בתחום.

במצב דברים זה, גורמי ההפקה הופכים להיות יעילים יותר, ובעיקר יצירתיים יותר. גופי השידור עצמם הופכים לנועזים יותר ("בטיפול" אמרנו?). בזה אנחנו דומים לילדי מצוקה שלומדים לשחק כדורגל באמצעות כדור סמרטוטים. דווקא מי ששיחק בכדור טלאים במגרש עפר הוא בעל פוטנציאל להפוך לכוכב ברגע שיקבל כדור אמיתי.

המוטיבציה של המפיקים להצליח בחו"ל ברורה. מדובר בפוטנציאל להכנסות נוספות, ובעיקר - מילוי הצורך לקבל הכרה מקצועית בעולם. כך זה בכל התחומים. כדורסלן ישראלי, מוצלח ככל שיהיה, ייחשב בארץ לסיפור הצלחה רק אם שיחק בחו"ל, גם אם במכללת דאון טאון דטרויט. העיקר שישחק בחו"ל.

בגופי השידור המוטיבציה מעט שונה. בעוד שיהיו זכיינים מסחריים אשר יראו בשוק הפורמטים פוטנציאל להגדלת פעילותם, מרבית גופי השידור ימשיכו להתרכז בשוק המקומי. הרווחים ממכירת פורמטים הם צנועים לעומת סך הסכומים המושקעים ביצירה הישראלית.

לכן, הדגש של גופי השידור ימשיך להיות יצירת תוכן מקומי הטוב ביותר עבור הצופה הישראלי. ההחלטה אם לפתח סדרה מסוימת נעוצה בסיכויי הצלחתה בישראל, ואילו פוטנציאל מכירת הפורמט שלה יידחק לקרן זווית, אם בכלל יהיה קיים.

אנו מבטיחים להמשיך ולהיות יצירתיים ונועזים, אבל עבור הצופה הישראלי. לעיתים תעוזה זו עשויה להצמיח פורמטים שיימכרו גם מעבר לים. או אז נתברך בכך שאנו והיוצרים נזכה במעט השלמת הכנסה, ובכך שהדבר ייתן מוטיבציה למפיקים המקומיים לשרוד ולחלום על הדבר הבא.

וכמובן הכבוד. הרבה כבוד.

* הכותב הוא סמנכ"ל תוכן ב-HOT וחבר בצוות משפיעי הדעה בוועידת תקשורת ונתח שוק 2010.