היועץ הכספי לרמטכ"ל: "פקידי האוצר אלופים בספינים"

לראש אגף התקציבים במשרד הביטחון והיועץ הכספי לרמטכ"ל, תא"ל מהרן פרוזנפר, נמאס מהריטואל השנתי הקבוע של המאבק על תקציב הביטחון בין משרד האוצר למשרד הביטחון. בראיון ל"גלובס" מסיר פרוזנפר את הכפפות ואומר: "אם לפקידי האוצר היה את האומץ והחזון לבצע את צעדי ההתייעלות שמערכת הביטחון עשתה בשנים האחרונות, ניתן היה לחסוך 44 מיליארד שקל בחומש האחרון במגזר הציבורי. זה היה פותר את כל בעיות התקציב של מדינת ישראל".

פרוזנפר מודה כי פקידי האוצר "אלופים בספינים", אבל לדבריו "הם טירונים בכלכלה, שכן לו היו משקיעים לפחות 10% מהאנרגיות והמלחמה המיותרת שהם מנהלים נגד צה"ל, המשק היה נמצא כיום במקום אחר לגמרי". לדבריו, צה"ל הוא גם מנוע צמיחה מרכזי ומשמעותי למשק הישראלי. "אנחנו משקיעים מדי שנה 4 מיליארד שקל בקירוב במחקר ופיתוח. על כל שקל שמערכת הביטחון משקיעה במו"פ, מדינת ישראל מקבלת חזרה תשעה שקלים בייצוא ביטחוני.

"כל תקציב הביטחון השקלי חוזר למדינה במטבע זר מייצוא ביטחוני, ואי אפשר היה להביא ייצוא ביטחוני בסדרי גודל של 30 מיליארד שקל בשנה ללא השקעות מערכת הביטחון במו"פ. במקום להתעסק בדברים קטנוניים ובזוטות, האוצר היה צריך להכין תוכנית כלכלית שהייתה מגדילה את העוגה של התוצר, מגדילה את מנועי הצמיחה ומשתמשת בצה"ל ובמשרד הביטחון, שהם קטרי צמיחה ענקיים כדי להצעיד את המשק".

"לא זבנג וגמרנו"

בתגובה לטענות האוצר, שלמרות דו"ח ברודט לא ביצעה מערכת הביטחון את ההתייעלות שהתחייבה לה, מסביר פרוזנפר כי "דו"ח ברודט קבע כי בשנת 2008 אנחנו צריכים להתייעל ב-650 מיליון שקל. בפועל התייעלנו ב-737מיליון שקל. ב-2009 התייעלנו ב-1.1 מיליארד שקל כפי שקבע ברודט, וב-2010 נתייעל ב-1.67 מיליארד שקל - 20 מיליון יותר מכפי שקבע ברודט. גם ברודט קבע שהתייעלות בארגון גדול זה לא זבנג וגמרנו; זה צריך להיעשות באחריות ובהדרגתיות, כפי שאכן אנחנו עושים.

"עד היום התייעלנו ביותר מ- 3.5 מיליארד שקל בתקציב הביטחון. לו היו מיישמים במגזר הציבורי את מה שעשינו בעולם השכר וכוח האדם בצה"ל, היו נפתרות לישראל כל בעיות החינוך והרווחה, אך צעדים כאלה במגזר הציבורי דורשים חזון ואומץ. הבעיה היא שאלה שמדברים, אין להם אומץ וחזון לעשות את זה".

- ובכל זאת, באוצר אומרים שלא התייעלתם בכוח אדם.

"על פי נתוני הממונה על השכר באוצר, ב-2003 ההוצאה על שכר בסקטור הציבורי עמדה על כ-71 מיליארד שקל, מתוכם 12 מיליארד על שכר בצה"ל, ואילו ב-2008 ההוצאה על שכר בסקטור הציבורי עמדה על יותר מ-83 מיליארד שקל, מתוכם צה"ל לא עלה ונשאר בהוצאה שנתית של 12 מיליארד שקל על שכר. כלומר בזמן שהסקטור הציבורי עלה ביותר מ-20% בהוצאות השכר שלו, צה"ל נשאר באותו היקף הוצאה על שכר. אם זאת לא התייעלות, מהי התייעלות?"

"על פי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע של אנשי הקבע נמוך משכר עובדי המדינה ב-10% ועומד על 11,504 שקל בממוצע, לעומת 12,600 שקל בשירות המדינה".

"לא יהיה מנוס מחקיקה"

בכל שנה לקראת אישור התקציב נשמעים הטיעונים על ההשתוללות בתקציב הביטחון. שלשום (ג') יצא משרד הביטחון במהלך הגנתי, ופרסם חוברת תקציב חלופית שחולקה לשרים.

"האוצר מציג נתונים שאפשר לסכם אותם במילה אחת: הטעיה, ובשתי מילים: הטעיה מכוונת", אומר פרוזנפר, ומסביר כי הרעיון היה להביך את האוצר באמצעות הפצת חוברת שבה כל הנתונים מתבססים על ספרי התקציב של האוצר ודוחו"ת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוכיחים שבעשור האחרון ההוצאה על תקציב הביטחון מסך תקציב המדינה ירדה ב-4%, ואילו ההוצאה האזרחית עלתה ב-15%. "על פני עשור נוצר פער של כ-20% לטובת ההוצאה האזרחית, וזה נתון שלקוח מספרי האוצר. כיצד ניתן להגיד שהוא לא נכון? אי אפשר להאשים את הלמ"ס בהטיה מכוונת לצד שלנו, נכון?"

לדבריו, "האוצר גם מציג את היקף העלייה בתקציב הביטחון, אבל הוא שוכח להציג שבעשור האחרון תקציב הביטחון עלה פחות מכל תקציב ממשלתי גדול אחר על פי נתוני האוצר, כמו למשל תקציב ביטחון הפנים שעלה ב-78%, או תקציב החינוך שעלה ב-54%. אפילו תקציב המדינה הכולל עלה בעשור ב-43%, לעומת תקציב הביטחון שעלה רק ב-34%, כלומר תקציב הביטחון עלה הרבה פחות מהעלייה הממוצעת בהיקף תקציב המדינה בעשור האחרון".

- איך אתה מתמודד עם הטיעון שמערכת הביטחון קיבלה יותר מהתקציב שנקבע במתווה של ועדת ברודט?

"אני לא מקבל את האמירה הזו. לא קיבלנו שקל אחד מעבר לברודט, וגם כיום אנו לא מבקשים שקל יותר מברודט. כל מה שאנחנו מבקשים זה את שימור מתווה ברודט, כפי שאושר בממשלה ובקבינט".

- האם תציעו מהלך חקיקה של ברודט?

"אם האוצר לא יעמוד בסיכומים ובהחלטות הממשלה והקבינט לא יהיה מנוס מחקיקה של ברודט. כבר בשנה הראשונה של ברודט האוצר הציע לדחות 1.5 מיליארד שקל, מתווה ברודט קוצץ בתקציב 2010, ולמרות שברודט קבע כי יש לפצות את מערכת הביטחון על התייקרויות, לא קבלנו מ-2008 שקל אחד בגין התייקרויות".

- ומה בנוגע לגיל הפרישה של אנשי הקבע, שהרמטכ"ל התחייב להעלות?

"הרמטכ"ל הודיע כי הוא מעלה בפועל אל גיל הפרישה. כל שנה עולה הגיל בשלושה חודשים. הקו שהרמטכל" קבע, גיל 49 בממוצע, זו הנקודה שמביאה אותנו לאיזון. מי שיפרוש קודם יצליח להשתלב במשק, ובמקביל יאפשר לצבא את הגמישות הנדרשת לו. זה יאפשר מודל של שתי קריירות.

"הבעיה היא עם המודל של האוצר. כל משרת קבע שיוצא לפרישה בגיל 47 מגדיל את התוצר הלאומי כשהוא יוצא למשק. בגיל 53 כמו שהאוצר רוצה, הוא לא ימצא עבודה - ויהפוך מנכס לנטל. ההצעה של האוצר היא ירייה ברגל של הצבא, וגם עולה הרבה יותר כסף, ולכן זה לא הגיוני; הצעה יקרה ב-16% מזו שלנו. לא רק שהיא לא חוסכת, היא עולה יותר".

בעניין סוגיית השכר אומר פרוזנפר: "מספרים לציבור ולשרים ש-65% מתקציב הביטחון הולך על שכר. זו הטעיה. זה פשוט רחוק מהמציאות. אנחנו מוציאים על כוח אדם פחות מ-40%, וכל שנה יורדים באחוז ההוצאה על שכר, בניגוד למגמה בסקטור הציבורי, שם ההוצאה גדלה ב-35%, וזה על פי נתוני הלמ"ס".