ניסן: "מערכת הביטחון בוחרת בדרך הקלה; יש בזה צביעות"

בשיחה עם "גלובס" אומר הממונה על אגף התקציבים באוצר: "הם לא עושים את ההתייעלות לבד? נגרום להם ללכת בכיוון. לבד הם לא מסוגלים" ■ החלק הרגיש בתקציב הוא ההפחתה בסך 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון שהאוצר מנסה להעביר

"יש לנו גיבוי מלא מראש הממשלה - זה הדבר החשוב. אני בטוח שהתקציב יעבור". כך אומר הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר, אודי ניסן, בשיחה עם "גלובס", ערב הגשת תקציב המדינה ל-2011-2012.

ברור לכל כי החלק הרגיש בתקציב הוא ההפחתה בסך 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון שהאוצר מנסה להעביר; זה יהיה המבחן האמיתי של שר האוצר, יובל שטייניץ - וגם של ניסן.

"מערכת הביטחון בוחרת בדרך הקלה. במקום להתייעל באמת, הם באים לראש הממשלה ומנופפים לו כי בלי התוספות הללו לא יהיה ניתן להיערך ל'איומים', והאחריות תיפול עליו. יש בזה צביעות, והתקציב הנוכחי אמור לשים לזה סוף", מסביר ניסן.

תהליכים כואבים

הממונה על אגף התקציבים מתייחס לטענות של מערכת הביטחון, שלפיהן אכן מתקיים תהליך התייעלות אמיתי. "תהליכי ההתייעלות קשים; אלה תהליכים כואבים - ואני מבין זאת", אומר ניסן. "תהליכי ההתייעלות שמערכת הביטחון נדרשת לעשות מפורטים לפרטי-פרטים בדו''ח ברודט: העלאת גיל הפרישה, אזרוח, ביטול הטבות מס לא צודקות וצמצום הכפילויות בין משרד הביטחון לצה''ל. את התהליכים הללו הם לא עושים. זו עובדה, ועל זה אין להם טענות.

"אתה שואל אותם איך הם התקדמו ביישום ברודט, אז לא עונים או שאין להם תשובות, או שהם מציינים התייעלות שאין לך שום דרך להוכיח את קיומה, ואי אפשר לכמת אותה. ברור לי שיותר קל לבוא לראש הממשלה ולבקש ממנו תוספות, במקום לקבל החלטות קשות ולהעלות את גיל הפרישה".

לדברי ניסן, החטא הקדמון שהביא לפריצה בתקציב הביטחון הוא המלצות ועדת ברודט, שעל פיהן נקבע מתווה של תוספות תקציביות בסך 100 מיליארד שקל בעשור. "ברודט נהפך מינימום. אנשי הביטחון באים ודורשים תקצוב מלא של 'ברודט'. אחרי זה הם מתחילים להתווכח, כי יש תוספות נוספות שלא כלולות במתווה ברודט כמו 'עופרת יצוקה', תמלוגים למילואים, הגדר, הטיפול בשפכים של צה''ל; זה ברור שהדברים הללו כלולים בברודט, אבל הם טוענים שלא, וכל שנה מתחיל הדיון - אם זה כלול או לא.

"נוסף על כך הם מגיעים ומבקשים 'לצורך התעצמות נקודתית' מקדמה של מיליארדים לשנים הבאות 'על חשבון ברודט'. כך הגענו למצב שיש הפרות מצטברות של ברודט, המסתכמות ב-4 מיליארד שקל במקרה הטוב, ולפי הפרשנות המחמירה של 7 מיליארד שקל".

לדברי ניסן, התקציב הנוכחי ישים קץ לחוסר האיזון ביישום מתווה ברודט: הוא אמור לבטל את החריגות וההפרות של הצבא מצד אחד, ומצד שני יחייב את צה''ל לקבל שורה של החלטות קשות, כגון העלאת גיל פרישה. "אם הם לא עושים לבד את מה שהם צריכים לעשות, נגרום להם ללכת בכיוון. נראה כי לבד הם לא מסוגלים".

להכנס לחוברת

לניסן חשוב להגיע, לדבריו, לשורה התחתונה. "מי שמשלם את התוספות הללו הוא משלם המסים. במקום לקבל תמורה בתחומים כמו השכלה גבוהה, תעסוקה, מס הכנסה שלילי וחינוך - הוא צריך לממן את חוסר היעילות של מערכת הביטחון. זה לא הגון".

בתגובה לדברים מסר דובר צה"ל: "אנו מציעים לכל אזרח במדינת ישראל להיכנס לאתר משרד הביטחון, ולקרוא בעיון את החוברת שפורסמה, ובה בין היתר נתונים של משרד האוצר, הלמ''ס ובנק ישראל באשר למגמות הרב-שנתיות בתקציב הביטחון ובתקציב המדינה. בחוברת מוצגים תהליכי התייעלות שבוצעו במערכת הביטחון ב-2008-2010, ב-3.5 מיליארד שקלים, מעבר נדרש בדו''ח ברודט בשנים אלו.

"אם משרד האוצר היה משקיע מחצית מהמרץ שהוא משקיע בחיפוש הסברים למה מערכת הביטחון לא מתייעלת במימוש תהליכי ההתייעלות המקיפים שמערכת הביטחון מבצעת גם ביתר השירות הציבורי, היה ניתן להכפיל את תקציב החינוך, ולפתור את כל בעיות הרווחה וההשכלה הגבוהה בישראל".

ממשרד הביטחון לא נמסרה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.