רק סיפוקים מידיים

לפעמים מתעלה המערכת הפוליטית על עצמה ומקבלת החלטות אסטרטגיות. רק לפעמים

לפעמים מתעלה המערכת הפוליטית על עצמה ומקבלת החלטות שנוגעות לא למחר בבוקר, אלא לעשורים הבאים. כך היה בנובמבר 2005, כשהממשלה אישרה סוף סוף תוכנית מתאר ארצית כוללת למדינת ישראל - תמ"א 35 - "שנועדה לתת מענה לצורכי הבנייה והפיתוח, תוך שמירה על השטחים הפתוחים ועל עתודות הקרקע לדורות הבאים".

כדי להפוך את המספרים ואת הכוונות הטובות למשהו מעשי, התקבלה החלטת ממשלה באוגוסט 2008, שעניינה "צעדים ליישום יעדי האוכלוסיה כפי שנקבע בתוכנית המתאר הארצית".

בין היתר, לאור העובדה שערי המרכז כמעט עברו את יעדן הכמותי לשנת 2020, הוחלט על הקפאת התכנון של דירות חדשות במרכז הארץ. היה כמובן ויכוח האם זה חיובי או שלילי, אבל לפחות מעודד היה לראות שהשרים יודעים לשבת ולקבל החלטה עם משמעות מאוד מעשית.

אז זהו שלא. לפני שבוע החליטה ועדת שרים לבטל את ההחלטה, לפני שמלאו לה אפילו שנתיים. תמ"א 35, התוכנית האסטרטגית הגדולה לפיזור האוכלוסיה והקצאת הקרקע במדינת ישראל, לא הצליחה לשרוד מהמורה ראשונה בדמות עליית מחירי הדירות.

אז שר הפנים, אלי ישי, חזר בשבוע שעבר בדיוק על דבריו הישנים של שר השיכון, אריאל אטיאס, לפיהם 20% מהתוכניות החדשות יהיו לדירות 3 חדרים. זה מצדו אף הודיע על רצונו להחזיר את השיטה השנויה במחלוקת של המענקים.

ושוב, במקום אסטרטגיה ארוכת טווח, חזרנו למדיניות של סיפוקים מידיים.