מחקר: "כללים פיסקליים מגדילים את האי-שוויון והעוני"

"כללים פיסקליים מספריים גורמים לצניחה בקצבאות ביחס להוצאה הציבורית (התקציב) ובכך מגדילים את האי-שוויון והעוני". כך עולה ממחקר חדש של מישל סטרבצ'ינסקי, סגן מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, ומומי דהן מהאוניברסיטה העברית, מבכירי המקרו-כלכלנים בישראל.

סטרבצ'ינסקי ודהן מצאו שב-22 מדינות OECD, כללים פיסקליים מספריים - לרבות מגבלות הוצאה ומגבלות גרעון כפי שאומצו בישראל - אכן מקטינים את הגרעון הממשלתי ואת ההוצאה ממשלתית.

עם זאת, לכללים הללו יש גם "תופעת לוואי"; כשהממשלות נאלצות לעמוד במגבלות החדשות, הן חייבות לקצץ בתקציב, או להגדיל את המסים או לשלב בין השניים. לפי החוקרים, תמהיל "הגזירות" על ידי הממשלה נקבע לפי שיקולים פוליטיים - ולאו דווקא משיקולים של רווחה מרבית לאזרח. לפיכך, "כללים פיסקליים גורמים לשינויים בלתי-רצויים בתמהיל התקציב", נכתב במחקר.

לנוכח המצב החדש שכללים אלו יצרו, קיים סיכוי נמוך שהצריכה הממשלתית "הנראית לעין" או השכר במגזר הציבורי יופחתו נמוך, בעיקר עקב קיום שדולות. כתוצאה מכך, ממשלות נוטות לקצץ בצורה לא פרופורציונלית בקצבאות, על מנת לעמוד במגבלות הפיסקליות המספריות, דבר שפוגע בשכבות החלשות ומגדיל את אי-השוויון והעוני בצורה לא-מתוכננת ובלתי-רצויה.

מהמחקר עולה כי שיעור ההפחתה בקצבאות גדול משמעותית לעומת ההפחתה בהוצאה, כאשר ההפחתה בקצבאות במדינות שאימצו כללים פיסקליים שכאלו גדולה יותר ממדינות שלא אימצו אותן.

נזכיר כי הכללים הפיסקליים המספריים קובעים את ההוצאה והגרעון המרביים, אך אינם קובעים על מה צריך לוותר ובמה לקצץ, ויש חריגה מהמגבלות. לדוגמה, הכללים הפיסקליים הישראליים קובעים כי ההוצאה ב-2011 לא יכולה לגדול מעבר ל-8.7 מיליארד שקל (מגבלת ההוצאה), והגרעון חייב להיות נמוך מ-26 מיליארד שקל (מגבלת הגרעון).

דהן וסטרבצ'ינסקי חושפים עוד 2 מסקנות מעניינות במיוחד. לפי המחקר, במדינות אשר קיימת הגנה חוקית חזקה לביטוח לאומי ושאר הזכויות הסוציאליות, אין צניחה בקצבאות והמסקנות לא תופסות. מדינות אשר קיימת בהן התחייבות ברשת ביטחון חברתית חזקה גם לא ניכר אפקט צניחת הקצבאות "דבר המוכיח כי מדינות מסוגלות לעצב חבילת כללים המיועדים למנוע צניחה לא רצונית בתשלומים החברתיים" נכתב במחקר.

החוקרים מתמודדים גם עם הטענה לפיה הצניחה במשקל הקצבאות ביחס להוצאה הממשלתית מוסברת בעיקר על ידי הצלחתן של תוכניות "אורות לתעסוקה" (תוכנית ויסקונסין) אשר ננקטו על ידי מספר רב של ממשלות מערביות בשני העשורים האחרונים. גם אחרי שהכלכלנים 'מנטרלים' סטטיסטית את 'אפקט ויסקונסין' ניכרת הצניחה בקצבאות, "דבר שאולי מצביע על כך כי חלק מהתופעה היא בלתי מתוכננת".