המשט הבא מארה"ב? רשיד חלידי, פעיל פלסטיני המתואר כידיד של אובמה, מגייס כספים למיזם

קבוצת פעילים אמריקניים, שמתנגדים לסגר הישראלי על רצועת עזה, וביניהם רשיד חלידי, פעיל פלסטיני, לשעבר מדוברי אש"ף, שמתואר כידיד של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, מנהלת קמפיין לגיוס כספים למשט סיוע לעזה, שיוביל, כך מקווה הקבוצה, להסרת הסגר.

דיווחים על הקמפיין הפרו-פלסטיני בארה"ב פורסמו בראשונה בבלוגים של וושינגטון פוסט וניו יורק טיימס (אך לא במדורי החדשות שלהם), אבל הם קיבלו תהודה חזקה במיוחד בבלוגים של הימין בארה"ב, שם הם משמשים דלק נוסף למדורת התעמולה הרפובליקנית נגד אובמה ובמשתמע נגד מחוקקים דמוקרטיים, לקראת הבחירות לשני בתי הקונגרס בנובמבר.

בעצומה לגיוס הכספים, שפורסמה באתר UStoGaza.org, נאמר שהקבוצה "מתכננת להשיק ספינה אמריקנית שתפליג לעזה ותצטרף למשט הספינות מאירופה, קנדה, הודו, דרום אפריקה וחלקים של המזה"ת". השם המתוכנן של הספינה: "תעוזת התקווה", כשם ספרו האוטוביוגרפי של אובמה.

"אנו פונים אליך כדי שתסייע להפוך ספינה אמריקנית, 'תעוזת התקווה', למציאות", נאמר בעצומה. "אנו חייבים לגייס לפחות 370 אלף דולר בחודש הבא. הכספים האלה ישמשו לרכישת ספינה גדלה דיה להשטת 40 עד 60 אנשים, לשכור צוות ולכסות את עלויות הרשיונות והרישום של הספינה. נוסף לכך, הכספים יסבסדו עלויות אחרות של שיגור המשלחת מארה"ב".

"סיפונה של 'תעוזת התקווה' יהיה מיקום מיוחד במינו לקריאת תיגר על מדיניות החוץ של ארה"ב ולאשש את המחוייבות האוניברסלית לכיבוד זכויות אדם והחוק הבינלאומי", נאמר בעצומה.

לדברי הקבוצה, היא הצליחה לגייס כ-10 אלפים דולר, נכון ליום ד' שעבר.

מרצה ללימודים ערביים באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק

פרופ' חלידי, שנולד בארה"ב לאב פלסטיני, משמש מרצה ללימודים ערביים באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. הוא אינו ראש קבוצת יזמי המשט אלא רק אחד מבין החותמים, אך שמו הוא המוכר ביותר, בגלל קשריו עם אובמה, וכך הוא הפך, בכוונה או שלא בכוונה, לדמות מובילה בקמפיין.

עד כמה עמוקים הקשרים בין אובמה לחלידי קשה לדעת. במסע הבחירות לנשיאות ב-2008, השתמש המועמד הרפובליקני, ג'ון מקיין, בשמו של חלידי כדי לנגח את אובמה. תחקירנים רפובליקניים מצאו אז, שאובמה השתתף בסעודה לכבוד חלידי ב-2003. הסעודה נערכה לרגל פרישתו מאוניברסיטת שיקאגו והצטרפותו לאוניברסיטת קולומביה, שם הוא מכהן עד היום בקתדרה ע"ש פרופ' אדוארד סעיד.

באותה סעודת פרידה נאם גם אובמה, שהיה אז סנטור בסנט של מדינת אילינוי. הוא אמר, לפי דיווחים מאותה תקופה, כי שיחותיו התכופות עם חלידי ואשתו מונה סייעו לו להבין את דעותיו הקדומות שלו עצמו "ולכן אני מקווה שהשיחות האלה יימשכו גם בשנים הבאות". אובמה לא פרט מה בדיוק למד מבני הזוג חלידי, אך הפרופסור קנה לו שם בהתבטאויות נגד מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים.

השתתפות אובמה באותה סעודה איפשרה למקיין להטיל ספק במחויבותו של אובמה לישראל. אבל מקיין ירד במהרה מהסוס הזה, לאחר שהתברר שהוא עצמו סייע במימון פעילותו של חלידי בגדה המערבית, כמה שנים קודם לכן. לא ידוע על קשרים בין אובמה לחלידי מאז 2003 ובוודאי לא בתקופת נשיאותו של אובמה.

ב-2005 נאסר על חלידי להרצות לפני מורים בבתי-הספר הציבוריים של ניו-יורק לאחר שהשתמש במילים "גזענית" ו"אפרטהייד" לתיאור ישראל או מדיניותה בשטחים בהרצאות. בתגובה הוא אמר אז לניו יורק טיימס: "בנאום דיברתי על מערכת הבקרה (של ישראל), שאינה מאפשרת לפלסטינים לנוע ואמרתי כי אם המערכת הזו תוסיף לפעול, היא תתפתח למשהו שיותר גרוע מאפרטהייד".

בתשובה לשאלה של בלוגר בוושינגטון פוסט, אמר חלידי בשבוע שעבר, כי לא ידע שהספינה תיקרא "תעוזת התקווה" כאשר חתם על העצומה, אך הוסיף: "אם השם הוא בעייתי מבחינת הממשל, הוא יכול לדרוש בפומבי שישראל תסיר את הסגר. סוף הבעיה. סוף המבוכה. זה כמובן יחייב את הממשל להגיב על הכזבים של אלה בקונגרס, ובמקומות אחרים, שתומכים בסגר ולמעשה בכל דבר אחר שישראל עושה".

"חתמתי על העצומה בגלל הסגר על עזה, שנתמך, למעשה, ע"י ארה"ב", אמר חלידי. "אני תומך ברעיון מפני שהוא עשוי להניע את התקשורת לתת את הדעת למאסר ולענישה הקולקטיבית של 1.5 מיליון אנשים, שלפי הודאת פקידי רשות ישראליים נועד להביא להפלת השלטונות (בעזה). כפי שעולה מדו"ח גולדסטון, זה עלול להגיע לדרגה של פשע מלחמה, וארה"ב מעורבת בכך. זה מה שבאמת מביך".

על העצומה למען המשט האמריקני חתומים עשרות אנשים אחרים, רק מיעוטם בלי שמות ערביים. בין החתומים: סינדי וקרייג קורי, הוריה של רייצ'ל קורי שנהרגה ע"י דחפור של צה"ל ברצועת עזה; מדיאה בנג'מין, מפגינה קבועה נגד ישראל, שהפגינה בשבוע שעבר בכנס של נוצרים אוונגלים תומכי ישראל בוושינגטון; ג'יין הרשמן, מהארגון "יהודים אמרו לא!"; חנה שוורצשילד, מהארגון "יהודי ארה"ב למען שלום צודק"; יפעת סוסקינד, מארגון "מאדרה" למען זכויות האדם; קייטי שיץ, ש"שרדה את המשט (הטורקי) הראשון"; ולארה לי, במאית סרטים ברזילית-אמריקנית, שצילמה סרט וידיאו שהנציח את פעולת חיל הים על סיפון חספינה הטורקית והבריחה אותו לארה"ב.