דו"ח: ישראל לא פועלת מספיק למניעת שוחד בעסקאות בינלאומיות

ישראל אינה אוכפת או ממעטת לאכוף את יישום אמנת ארגון ה-OECD למאבק בשוחד שמציעות חברות לעובדי ציבור בחו"ל בעת עסקאות בינלאומיות - כך עולה מדו"ח שפורסם היום (ד') על-ידי ארגון שקיפות בינלאומית ישראל (שבי"ל).

במילים אחרות, לחברות ישראליות יש יד חופשית מדי בביצוע עסקאות מפוקפקות מעבר לים, מבלי שהמדינה נותנת מספיק את הדעת על כך.

מהדו"ח עולה כי ישראל מדורגת בדרגת האכיפה הנמוכה ביותר, ובה נמצאות גם אוסטרליה, אוסטריה, ברזיל, בולגריה, קנדה, צ'ילה, צ'כיה, אסטוניה, יוון, הונגריה, אירלנד, מקסיקו, ניו-זילנד, פולין, פורטוגל, סלובקיה, סלובניה, דרום אפריקה וטורקיה.

בדרגת האכיפה הפעילה, שנחשבת להרתעה הולמת למתן שוחד לגורם זר, נמצאות דנמרק, גרמניה, איטליה, נורבגיה, שוויץ, בריטניה וארה"ב.

בדרגת אכיפה מתונה, שנחשבת כהרתעה לא מספקת, נמצאות ארגנטינה, בלגיה, פינלנד, צרפת, יפן, הולנד, דרום קוריאה, ספרד ושבדיה.

האמנה אומצה בשנת 1997, ומטרתה להתגבר על ההשפעות המזיקות של שוחד זר על מוסדות הדמוקרטיה, על תוכניות פיתוח ועל תחרות עסקית. כיום חברות 38 מדינות באמנה, שמנוהלת על-ידי קבוצת עבודה בארגון ה-OECD.

הקבוצה עורכת סקירה תהליך אכיפת האמנה בכל מדינה ב-3 שלבים: בחינת החוקים הקיימים בכל מדינה; בחינת המוסדות, המדיניות, האכיפה והיישום של האיסור על מתן שוחד; ולבסוף בדיקת יישום המלצות הדו"ח.

ישראל צריכה לעשות יותר

לטענת הקואליציה, בישראל עצמה - שהיא בעלת נתח של 0.43% מהסחר העולמי - דווחו מקרים ספורים על אודות מתן שוחד לגורם זר: בפברואר 2010 דווח כי בית המשפט הצבאי של קזחסטן דן איש עסקים ישראלי ואת סגן שר ההגנה המקומי ל-11 שנים בכלא בגין אישומים של שחיתות בהקשר של עסקה למכירת תוכנה צבאית לקויה מישראל.

ביולי 2010 המליצה הבולשת הפדרלית ההודית לשר ההגנה המקומי להכניס את תע"ש ו-5 חברות נוספות ל"רשימה השחורה", בהקשר לתשלומי עמלה לא חוקיים לכאורה למנכ"ל מפעל החימוש ההודי במטרה לזכות ביחס מועדף.

בדו"ח מוזכרת גם פרשת השופט לשעבר דן כהן, שנמלט לפרו לאחר שנחשד בקבלת שוחד של מיליוני שקלים מחברת סימנס הגרמנית, בעת כהונתו כדירקטור ויו"ר של ועדת הנכסים של חברת החשמל.

להעלות את המודעות

קבוצת העבודה של ארגון ה-OECD טענה כי על ישראל לעשות יותר על מנת להעלות את המודעות לגבי עבירת השוחד בתעשייה הביטחונית, והמליצה לשפר את ההגנה על חושפי שחיתויות. כמו כן, נמצאו ליקויים בתקנים ובמילוי הדיווח והבקרה נוסף על חוסר באמצעים לספק סיוע משפטי כשזה נדרש. הדו"ח אף הביע דאגה לגבי חקירות לקויות המתייחסות לתעשייה הצבאית. נקבע כי בישראל אין כל נגישות למידע בנוגע למקרים או חקירות.

עוד מצוין בדו"ח כי אשרא - החברה הישראלית לביטוח יצוא, הנמצאת בבעלות המדינה - אמנם דורשת מחברות להצהיר על מדיניות נגד שוחד בנוגע לעסקאות יצוא, אך אינה דורשת להוכיח כי נקטו בפועל צעדים למניעת השוחד. בנוסף, אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני של משרד הביטחון גם הוא אינו דורש מהמועמדים לפרט את הצעדים שנקטו כדי למנוע שוחד לגורם זר.

בנוסף, הדו"ח מעלה את ההתפתחויות החקיקתיות שנעשו בישראל על מנת לאכוף את האמנה: במארס 2010 נכנס לתוקפו תיקון לחוק העונשין, שמטרתו להחמיר את הסנקציות שניתן להטיל על גורמים שהורשעו במתן שוחד; הוגדל גובה הקנסות שניתן להטיל בגין אותן עבירות; ותוקנה פקודת מס הכנסה, המבהירה כי תשלומי שוחד אינם ניתנים לניכוי במס.