מעגל קסמים

חוויה. זו המילה לתמצת את העיבוד המחודש ל"מעגל הגיר הקווקזי" שמגישות שתי מערכות הכוכבים שהתאספו להן בתיאטרון הקאמרי. זו שעל הבמה, בהובלתם של נטע גרטי ושלמה בר-אבא, בתצוגות משחק מעוררות השראה; וזו שמאחורי הקלעים בראשותם של הבמאי אודי בן משה והמוזיקאית קרן פלס - שניים ששיתוף הפעולה ביניהם כבר הניב להם שני פרסי תיאטרון בעבר, ושנדמה כי יכולים לסמן וי על מועמדות מבטיחה נוספת.

שתי מערכות כוכבים שנפרסות למרגלותיה של שמש אחת, המאירה את שמי התיאטרון בן ימינו, מחממת אותו בקרניה ומקנחת לרוב בצריבת העור והשכל הישר. שמש ושמה ברכט.

מעגל הגיר ששרטט המחזאי הגרמני הדגול הזה כמה שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה הוא מחזה על. על זמני, על אנושי, על צדק, ועל הכול. הטרגדיה מתערבבת בקומדיה, הציניות בנאיביות, מינוס ופלוס מתנגשים זה בזה על הבמה ומציתים ניצוץ רב עוצמה המחשמל את החלל וקורא לניתוץ הסדר הקיים.

זה הגלגול השביעי של "מעגל הקיר הקווקזי" על בימות ישראל ואפשר לנחש שגם לא האחרון שבהם. מחזה שאמנם מציג את סיפורה של הפיכה כושלת בממלכה מושחתת אי שם בקווקז - "שם, לא פה", כפי שמציג ברוב חן בר-אבא בתחילת ההצגה - אבל מתרחש שם, פה, בכל מקום בעולם ובכל נקודה על רצף הזמן. "שלא נדע", אומר בר-אבא, וכולם יודעים בדיוק למה הוא מתכוון.

את המחזה מפצל בן משה לשני חלקים שאין ביניהם שום דמיון - להלן הפלוס והמינוס מהפסקה הקודמת - שמתלכדים בסצנת משפט מעגל הגיר המפורסמת הנועלת את הסיפור לכדי שלם בעל משמעות - להלן הניצוץ החשמלי. את החלק הראשון, סיפור המסגרת הדרמטי ונטול הקריצה, מובילה נטע גרטי, ששוב מוכיחה איזו שחקנית טוטאלית ומגוונת היא, בתפקיד השפחה גרושה.

שחקנית טוטאלית. גרטי ב"מעגל הקיר הקווקזי"

הפיכה מתחוללת בארמון, המושל נרצח, אשת המושל בורחת ומותירה מאחור את עוללה יורש העצר. גרושה חסה על חיי הילד, ובתמונת מרדף, שכמו נלקחה מסרט אקשן לא מאוד ברכטי אבל מבוצע מקסים, היא מבריחה את העולל אל הכפר שבהרים, הרחק מטווח ידם של חיילי המהפכה. שנים עוברות, אשת המושל שבה מן הגלות ותובעת את בנה הביולוגי בחזרה ממי שגידלה אותו, בווריאציה מורכבת יותר למשפט שלמה.

רדיו בלה-בלה

בנקודה זו נוטש בן משה את הטרגדיה של גרושה, לטובת שבירה קומית רבת משמעות. מערכה ובה תיאור דמותו הססגונית של מי שייטול את תפקידו של שלמה המלך: שלמה בר-אבא בתפקיד אצדק - ליצן רב כריזמה, חובב הטיפה המרה שאינו מתבייש ליטול שוחד לעיני כל, ומי אשר מונה לשופט העליון כהלצה בימי הכאוס של המהפכה. בר-אבא, ללא ספק האקס פקטור של "מעגל הגיר הקווקזי" בגרסה זו, עושה תפקיד בלתי נשכח.

הוא מצחיק, אנרגטי, ציני ונוקב, הוא כל מה שברכט היה רוצה שיהיה. במערכה זו מגיע גם רגע השיא של ההצגה, והוא גרסתה של קרן פלס ל"שירת הסטיקר": שיר ה"בלה-בלה", שבו מופיע אצדק בפני חיילי המהפכה כשחבל כרוך סביבו, ובו התשובות לכל השאלות הנוקבות בנוגע לאי הצדק בעולם הן שבלה...בלה...בלה. כל מילה מיותרת, והביצוע לעילא.

בכלל, זה המקום להדגיש שבר-אבא וגרטי נתמכים בצוות שחקנים מצוין, שמחליף דמויות על הבמה ותלבושות לצדה בקצב מסחרר, ואשר שר נפלא (כראוי לברכט). צוות שחקנים שמפאת קוצר היריעה נציין רק את ליאור זוהר כאח המושל, את רובי מוסקוביץ' כפליט בתמונת הגבינה המצוינת, את שרון דנון כלודוביקה ששדיה מסנוורים את שערי הצדק, ואת שלומי אברהם הקומי והנהדר כשוטר שאווה.

ולסיכום, נקודה נוספת שמעידה על מקוריות העיבוד היא בניית התפאורה. הבמה ניצבת במרכז כקובייה שחורה והתפאורה מצוירת עליה בגיר לבן כיד הדמיון. הרים, שבילים ועצים - כולם זוכים לחיים חדשים באמצעות שרבוט הגיר. גם ברכט.

"מעגל הגיר הקווקזי", מאת: ברטולט ברכט, בימוי: אודי בן משה, מוזיקה ועיבודים: קרן פלס, תיאטרון הקאמרי