מספר בחורי הישיבות בהסדר דחיית השירות בגילאים 18-41 עומד השנה על 60 אלף. 41 הוא הגיל שבו מקבלים אברכים שלא עשו שירות צבאי או אזרחי את הפטור. שיעור בחורי הישיבות החרדים שהצטרפו להסדר עמד ב-2009 על 13% וסביר שיגיע השנה ל-14%, שהם שווי ערך לכ-6,000 מקבלי פטור חדשים לשנה.
סמנכ"ל מחקר והסברה של עמותת חדו"ש שחר אילן מציין שלפי תחזיות הצבא יגיע שיעור בחורי הישיבות שיצטרפו להסדר הפטור ב-2019 ל-25%, שהם כ-12 אלף איש, כלומר אחד מכל ארבעה בחורי ישיבות יתגייס לישיבה. צה"ל מרבה להתריע גם על ההשתמטות הגוברת באליטות החילוניות, אבל היא מגיעה ל-2%-3% בלבד.
בעבר נמנע צה"ל מהתערבות בוויכוח הפוליטי על גיוס בחורי הישיבות. בשנה האחרונה גברו מצוקת כוח האדם של הצבא והחשש מהגידול בשיעור מקבלי הפטור, וראשי הצבא הפכו את הנושא למסר קבוע בהתבטאויותיהם הציבוריות.
צבא שליש העם
הרמטכ"ל רב אלוף גבי אשכנזי מקפיד לפרוש בכל הזדמנות אפשרית את חזון השירות לכל. הכוונה לשירות צבאי או לאומי חובה, כולל ערבים וחרדים. "אם זה לא יקרה", הזהיר, "אני לא יודע לאן אנחנו הולכים". ראש אכ"א אלוף אבי זמיר אמר בדצמבר כי "אנחנו בדרך לשליש צבא העם. היעד שלי הוא לגייס 50% מהחרדים".
הסדר דחיית השירות קובע שמי שלומד בישיבה ואינו עובד (תורתו אומנותו) יוכל לקבל דחיית שירות שאותה יצטרך להאריך מדי שנה. אילן אומר ששני האנשים האחראים יותר מכל להסדר דחיית השירות הם ראשי הממשלה דוד בן גוריון ומנחם בגין. בן גוריון הנהיג את ההסדר כשהיו בו 400 בחורי ישיבות, כנראה מתוך מחשבה שהחברה החרדית עומדת ממילא להעלם. אלא שבכך העניק לחברה החרדית את אחד מכלי ההישרדות החשובים שלה - האפשרות לא לשרת בצבא.
מאז גדל היקף ההסדר בקרוב ל-15,000% ל-60 אלף מקבלי פטור היום. בגין שעלה לשלטון ב-1977 איפשר לחוזרים בתשובה ולדתיים לאומיים להצטרף להסדר למרות שלא למדו בישיבות חרדיות.
הטענה העיקרית כנגד הסדר דחיית השירות היא הפגיעה הקשה בשוויון והאפליה בין דם לדם. בשנים האחרונות הולכת וגוברת גם הביקורת על כך שכ-60% מהגברים החרדים אינם עובדים, מה שפוגע קשות בכלכלת המדינה.
הציבור החרדי מסרב לקביעת מכסת פטורים, בטענה שמה ששומר באמת על ישראל הוא לימוד התורה בישיבות. אילן מסביר שהחשש האמיתי של רבני החרדים הוא שגיוס הגברים בגיל צעיר לצבא יאפשר להם להתפקר ולעזוב את הציבור החרדי.
הכשלת חוק טל
בשנים האחרונות מתנהל ההסדר מכוחו של חוק טל, שעבר ב-2002 על סמך מסקנות ועדה בראשות השופט העליון בדימוס צבי טל. ועדת טל הציעה הסדר שלפיו יוכלו בחורי הישיבות לצאת מגיל 22 לשנת הסתגלות לחיים האזרחיים שתיקרא שנת הכרעה. בסופה יוכלו לעשות שירות צבאי או אזרחי מקוצר או לחזור לישיבה.
לדברי אילן, קיימת הסכמה רחבה שחוק טל הוכשל, משלושה גורמים: ההנהגה החרדית שלא עודדה יציאה לשנת ההכרעה, האוצר שעיכב את הקמת השירות האזרחי וצה"ל שלא יצר מסלולים לחרדים.
בשנתיים האחרונות חל שינוי מסוים. לפני שנתיים הוקמה מינהלת השירות האזרחי והיום עושים שירות אזרחי קרוב ל-1,400 גברים חרדים, שהם כ-2% ממקבלי הפטור. עם זאת, ביקורת ציבורית רבה נמתחה על כך שכ-80% מהם עושים את השירות בתחומי הרווחה והחונכות ולא בתחומי החירום הביטחון וההצלה.
המשמעות היא שחלק גדול מהאברכים, במקום ללמוד בישיבה שלהם, פשוט עוברים ללמוד עם נער רחוב חרדי בישיבה לנערים בעייתיים. צה"ל, שסובל ממצוקת כוח אדם קשה, פתח את מסלול שח"ר שמגייס אברכים בני 22 ומעלה לתפקידים תומכי לחימה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
