החתן היהודי של ברק אובמה

איש עסקים יהודי מזהיר מראש את בנו שלא לשאת לאשה את חברתו הלא יהודייה. הבן מסביר שהיא עומדת להתגייר. "זה לא משנה", מגיב האב, "שיקסע תעשה תמיד בעיות". הזוג הצעיר מתחתן בכל זאת, ואחרי החתונה מבחין האב שהבן כבר לא מופיע לעבודה בשבתות, היום העמוס ביותר בחנות המשפחתית.

"אשתי לא רוצה שאעבוד בשבתות", מסביר הבן. "אתה רואה", עונה האב, "אמרתי לך לא להתחתן עם שיקסע!".

בסוף השבוע הקודם, רוב אמריקה התעניינה רק בנישואיה של צ'לסי קלינטון למארק מזבינסקי, שזכו לכינוי "החתונה המלכותית של אמריקה". נאמר על החתונה שהיא עלתה 3 מיליון דולר, כולל 600 אלף עבור האוהלים הממוזגים. העוגה המיוחדת הייתה נטולת גלוטן, אבל שאר המרכיבים עלו 11 אלף דולר - מחצית מהסכום הממוצע שזוג אמריקני צעיר מוציא על כל כלולותיו.

האירוע התקיים באחוזתו לשעבר של ג'ון ג'ייקוב אסטור הרביעי בריינבק, ניו יורק, מרחק שעתיים נסיעה צפונה ממנהטן. באחוזה, שנבנתה ב-1902, יש מגרש טניס פנימי ובריכת שחיה משיש לבן. הבעלים הנוכחית היא קתלין האמר, תורמת למסעות הבחירות של הילארי קלינטון לנשיאות ולסנאט, אם כי לא ברור אם היא עצמה הייתה ברשימת האורחים.

הרשימה הזו היא מן החשאיות והנחשקות ביותר בהיסטוריה המודרנית. היו השערות פרועות לגבי מי שהוזמן - ומי שלא הוזמן. עשרות סלבריטאים, פוליטיקאים בולטים וראשי תעשיות בדקו את תיבת הדואר שלהן על בסיס יומי, והאופטימים שביניהם אף ציינו את התאריך ביומניהם, אך רובם ספגו השפלה. החתונה נשארה אירוע אינטימי יחסי של כ-500 אורחים. אלו שטרחו קשות על קבלת הזמנה, היו מתוסכלים ממש כמו הישראלים האמידים הרבים שמנסים להידחק לרשימת עשירי ישראל.

מבחינת רובה של הקהילה היהודית, הביג-דיל היה שלא זו בלבד ש"אנחנו" נכללנו בחגיגה המפוארת, אלא היינו גם הכוכבים המשותפים שלה. כולנו ניסינו בגאווה לזהות את סממני ה"יידישקייט" שיהפכו את השמחה ל"כשרה לייט" לכל הפחות. צ'לסי היא צמחונית, ולכן כמעט כל האוכל (מלבד מנה אחת של בשר בקר אורגני) היה צמחוני. מארק חבש כיפה וטלית, הזוג חתם על כתובה, קרא את שבע הברכות והתחתן תחת חופה (אם כי האירוע היה בשבת). מארק שבר כוס זכוכית והאורחים רקדו הורה. הטקס נערך במשותף על ידי הרב הרפורמי ג'יימס פונט, שמכהן כרב של אוניברסיטת ייל, והכומר וויליאם שילאדי.

לא אל גור ולא רעייתו בנפרד, טיפר, הוזמנו. הנשיא אובמה והגברת הראשונה דווקא הוזמנו, אך לא יכלו להגיע. ואז חשבתי על בנותיהם, מאליה וסאשה, ואיך חייהן יתנהלו במהלך כהונת אביהן כנשיא ואחר כך.

האויב של אויבי הוא החתן שלי

ההשוואה בין המצב הנוכחי של הבנות לשירות החובה שנגזר על צ'לסי בבית הלבן, היא מעניינת. מאליה, הילדה המבוגרת במשפחת אובמה, היא בת 12, הגיל של צ'לסי כשאביה נבחר לנשיא. מאליה ואחותה סאשה לומדות שתיהן בבית הספר הפרטי סיידוול פרנדס סקול בוושינגטון די.סי, שבו למדה צ'לסי. חיית המחמד שלהן היא בו, כלבת מים פורטוגזית. של צ'לסי היה באדי, לברדור רטריבר.

צ'לסי נהנתה מהרבה ארוחות טובות בבית הלבן, אך מעולם לא מסדר פסח. בנות אובמה נהנו כבר משני סדרים. למעשה, אבא שלהן הוא הנשיא הראשון שעורך סדרים בבית הלבן ולוקח אותם ברצינות. הסדר האחרון כלל קריאה מן ההגדה, וסאשה ומאליה שאלו את ארבע הקושיות ומצאו את האפיקומן.

אפשר רק לדמיין מה הן ביקשו לעצמן, אבל אני מניח שבגילאי 12 ו-9 הן עדיין צעירות מכדי לחשוב על הבעלים העתידיים שלהן. בעוד עשור או שניים, כאשר הן יהיו קרובות יותר לכך, השאלה היא מה הסיכוי שהן יתחתנו עם יהודים, כמו צ'לסי?

מאז שצ'לסי נולדה, לביל ולהילארי תמיד היו הרבה חברים יהודים. כנשיא, לביל קלינטון היו חמישה וחצי שרים יהודים: רוברט רובין, לארי סאמרס, דן גליקמן, רוברט רייך, מיקי קנטור ומדלן אולברייט. טימותי גייתנר, שר האוצר של אובמה, הוא יהודי, כמו מנהל התקציבים פיטר אורשג וראש מטה הבית הלבן רם עמנואל, שלשניהם מעמד של שרי קבינט. שליש מלא מן ה"צארים" האחרים של אובמה (12 מ-36), הם יהודים. ג'ורג' בוש, להבדיל, לא מינה אף יהודי לקבינט שלו כאשר נבחר לנשיאות, ושלא במפתיע, בתו ג'נה התחתנה עם גוי.

יהיה עתידן הרומנטי אשר יהיה, כעת נראה שבנות אובמה ייהנו או יסבלו מאותו מעמד סלבריטאי שליווה את צ'לסי קלינטון במשך כמעט 20 שנה. לזכותם, בני הזוג קלינטון הצליחו להגן על צ'לסי מהנישואים הסוערים והמקיאווליים שלהם, והיא תמיד קידמה את הדימוי המשפחתי. לבקשתה, ביל הוריד קרוב ל-8 ק"ג ממשקלו לקראת היום הגדול, ונאבק בדמעותיו כאשר הוליך את בתו אל החופה. אפשר רק לנסות לנחש את הקורבנות שיעלה ברק אובמה כאשר יעביר את בנותיו לידי המחזרים בני המזל שלהן.

קדיש לנישואים בתוך השבט

לפי הסקר הארצי של הפדרציה היהודית ב-2001, שיעור הנישואים המעורבים נסק בארה"ב ב-60 השנים האחרונות. ב-1950, פחות מ-6% מהיהודים שהתחתנו בחרו בני/בנות זוג לא יהודים. ב-1970 הנתון הזה הוכפל ויותר, ל-13%. בשנות ה-80 הוא שולש ל-38% מהיהודים שנישאו ללא-יהודים. במחצית שנות ה-90 עלה השיעור ל-47%, וכעת הוא עומד על מעל 50%. צריך לציין שלא רק היהודים "אשמים" במגמה הזו. לפני 50 שנה היה מאתגר למצוא אמריקני לא-יהודי שיסכים להתחתן עם יהודי. כיום, עושה רושם שלמעט מאוד גויים אכפת.

בעודנו מקוננים על שחיקת יהדות אמריקה, נוכל להתנחם במידת מה בכך שהתופעה הזו אינה ייחודית לבני עמנו. לפי סקר הנוף הדתי של פורום Pew, לפני 20 שנה פחות מרבע מכלל הזוגות האמריקנים לא היו בני אמונה אחת. לפני עשר שנים, הנתון הזה עלה ל-31%. ב-2008 הוא עלה ל-37% והעלייה נמשכת, כאשר ארה"ב הולכת והופכת לעיוורת צבעים ומקדמת בברכה בני אמונות אחרות.

כתוצאה מהתהליך הדמוגרפי העקבי הזה, שנמשך יותר מחצי מאה, מספר היהודים בארה"ב נמצא בירידה. לכן, אם מאליה וסאשה ילמדו בסטנפורד או בכל מכללה יוקרתית אחרת בעוד עשר שנים, צפויים להיות בקמפוס פחות יהודים בהשוואה ליום בו צ'לסי ומארק נפגשו. לכן, אם הן רוצות ללכת בעקבות צ'לסי, כדאי להן להזדרז.