"התיקון לחוק איסור הלבנת הון יפגע משמעותית בפרטיות"

חוות-דעת משפטית, שהוגשה לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, מזהירה כי אישור התיקון לחוק איסור הלבנת הון יגרום לפגיעה חוקתית משמעותית בפרטיות האזרח

האם עו"ד פול לנדס, שמינויו לתפקיד יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון אושר היום (א') על-ידי הממשלה, יעמוד בראש רשות שתהפוך ל"אח הגדול"?, מחוות-דעת משפטית שהוגשה לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, עולה חשש כבד כי אישור הצעת התיקון לחוק איסור הלבנת הון יגרום לפגיעה חוקתית בפרטיות האזרח מצד הרשות.

מחוות-הדעת שהוגשה על-ידי עו"ד סיגל קוגוט, היועצת המשפטית של הוועדה, עולה כי התיקון לחוק, בהתייחס להעברה וקבלה של מידע בידי הרשות, ירחיב באופן דרסטי את סמכויותיה: הרשות תוכל לדרוש מידע מגופים ללא הגבלת סודיות, תהיה זכאית לבקש מידע מכל הגופים הציבוריים, ותהיה לה גישה ישירה למידע המצוי במרשם הפלילי. כמו כן תוכל הרשות להעביר את המידע הלאה לגופי חקירה שונים.

הטענה היא כי התיקונים המוצעים יובילו למציאות משפטית שבה תהיה בידי הרשות הסמכות, כל אימת שתקבל דיווח מבנק על לקוח שעשה פעולה שעולה על 50 אלף שקל, לפנות לכל גופי החקירה והמודיעין הקיימים ולכל רשות שלטונית אחרת, ולאסוף עליו מידע ומבלי שמתנהלת נגד אותו לקוח חקירה כלשהי.

"מדובר במציאות שבה בידי הרשות יהיו סמכויות מרחיקות לכת שיאפשרו לה לקבל, לאסוף ולהצליב מידע על אזרחי ישראל ממגוון עצום של מקורות, וזאת ללא שמתנהלת נגדם חקירה כלשהי", כך מזהירה חוות-הדעת.

גוף אקטיבי

קוגוט גם דוחה את הטענה כי אין חשש אמיתי כי הרשות אכן תעשה שימוש כאמור בסמכויות שיוענקו לה. "ההצעה לתיקון חוק, המאפשר פגיעה בפרטיות, חייבת להיבחן לפי פוטנציאל הפגיעה, ולא לפי ההתנהגות הצפויה של מי שאמור ליישם את החוק הלכה למעשה", נכתב.

חברי ועדת חוקה התבקשו לבחון היטב האם התיקון המוצע עומד בקריטריונים חוקתיים. "ניתן לקבל כסבירה את ההנחה לפיה ככל שתהיה בידי הרשות כמות גדולה יותר של מידע - עבודתה תהיה קלה יותר. מנגד, ברור גם כי איננו מעוניינים להגיע למצב שבו יהיו בידי המדינה כלים לבלוש ולעקוב אחרי פעולותיו של כל אזרח ואזרח", נכתב בחוות-הדעת.

בהתאם לחוות-הדעת, התבקשו חברי הוועדה לשאול את עצמם אם הם מעוניינים שלרשות שנועדה להילחם בהלבנת הון ומימון טרור תהיה נגישות לכמות כה נרחבת של מידע רגיש, עד כדי חשש להיווצרותה של תחושת האח הגדול.

עוד צוין בחוות-הדעת כי תיקוני החוק מעוררים שאלה רצינית אודות מעמדה, תפקודה ובעיקר אופיה של הרשות. "בתיקונים המוצעים יש משום שינוי אופיה של הרשות מגוף מודיעיני פסיבי שנועד לקבל, לנתח ולעבד מידע שהגיעו אליו מדיווחים של גופים פיננסיים - לגוף אקטיבי בעל סמכויות לנהל חקירות מודיעיניות עצמאיות ולדרוש מידע מרשויות שלטוניות שונות לצורך חקירות אלה", טוענת חוות-הדעת.

זליגת מידע

חברי ועדת החוקה של הכנסת התבקשו בחוות-הדעת לשאול אם באמת הרשות כל-כך יעילה ועוזרת למגר את הפשע בישראל באופן כה דרסטי, עד שהם מוכנים להפר את זכויות הפרטיות של אזרחי ישראל באופן כה משמעותי.

חוות-הדעת גם מזהירה מפני טעויות ותקלות שעלולות לגרום לזליגת מידע סודי, אותו הרשות לאיסור הלבנת הון מעוניינת לאגור. לדוגמה, חוות-הדעת מזכירה פרשה שהתרחשה באוקטובר 2007. אז, בשל טעות אנוש, נשלח על-ידי הרשות לאיסור הלבנת הון בישראל לרשות מקבילה בחו"ל קובץ שהיה מיועד לשב"כ, ובו מידע סודי מסחרי, שנמסר על-ידי גורמים שהשתתפו במכרז בתי זיקוק לנפט. עקב האירוע הוקם צוות בדיקה במשרד המשפטים.

חוות-הדעת מתייחסת גם לתגובת הרשות לטענות שהועלו. בין השאר טוענת הרשות כי איסוף המידע כלל אינו פוגע בפרטיות, וכי לאזרח הפשוט לא מפריע שהיא תדע אודות פעילותו הפיננסית. לטענת עו"ד קוגוט, העובדה כי אזרח אינו חש בפגיעה בפרטיותו אינה משנה כלל את הקביעה כי מדובר בפגיעה.

עוד טוענת הרשות כי גם אם קיימת פגיעה בפרטיות, הצורך להילחם בפשע גובר. על כך טוענת חוות-הדעת כי היעילות בפשע אינה חזות הכל, וכי ישנם גבולות שאף אחד לא יהיה מוכן לחצות גם כדי להילחם בפשע. חוות-הדעת מציינת לדוגמה כי אף אחד לא יסכים להגיע למצב שבו יוצמד לכל אזרח שבב אלקטרוני, למרות שהדבר יאפשר לרשויות למגר לחלוטין את הפשיעה.

צרו איתנו קשר *5988