לא חדשות טובות

מאחורי ההצהרות הסתתרה מזימה להעניק את האינטרנט על מגש כסף לתאגידי ענק

הוויכוח סביב ניטרליות הרשת ממשיך להתנהל בטונים גבוהים, אך לא בטוח שבמקומות הנכונים. הצעת וריזון וגוגל בשבוע שעבר היתה ספין לא מתוחכם: מאחורי הצהרות ריקות על רשת מהירה, פתוחה, דמוקרטית ושקופה, הסתתרו משפטים שנועדו להחריב את הרשת כפי שאנו מכירים, ולהעניק אותה על מגש של כסף לתאגידי ענק.

ניטרליות ברשת הוא קונספט האומר שלכל גולש מגיעה גישה זהה לאינטרנט, לא משנה אם הוא חברה גדולה או ילד קטן; שאין ואסור שתהיה אפליה בקבלה והעלאה של תכנים לרשת; שספקיות אינטרנט לא יוכלו לחסום, או לשפר, שירותים לפי תשלום. הקונספט הזה, שבסיסו חופש, אפשר את צמיחתה של הרשת למה שאנחנו מכירים כיום.

לדוגמה: תחשבו שמנוע החיפוש העתיק אלטה ויסטה (היה פעם כזה) היה סוגר עסקה עם ספקיות אינטרנט כדי שתוצאות החיפוש אצלו יוצגו בצורה הכי מהירה. בעולם כזה קשה היה לראות את גוגל מתרוממת. הניטרליות של הרשת אפשרה לכל הפרחים לפרוח באין מפריע: מנאפסטר ועד מייספייס, מ-ICQ ועד יו-טיוב. הניטרליות היא נשמת אפה של האינטרנט, היא מאפשרת חדשנות ויוזמה, ולא פחות חשוב - מאפשרת לקולות רבים להישמע.

אבל גוגל, שצמחה על הקרקע הניטרלית הזו בדיוק, שכחה מאיפה באה. יותר נכון: היא זוכרת טוב מאוד מאיפה היא באה והיא נחושה לוודא שאף אחד לא יבוא משם יותר. בצד המילים היפות במניפסט המשותף שלה ושל וריזון מופיע סעיף נוסף המתיר לספקי אינטרנט להקים שירותים "חדשים ונפרדים", שאינם מוגבלים בדרישות הניטרליות והשקיפות. במילים אחרות: אינטרנט לעניים ואינטרנט לעשירים. אתם הבנתם את זה?

יותר מדי מידע

למה כתבתי שהוויכוח לא מתנהל במקומות הנכונים? בגלל סעיף 6 של ההצהרה. מדובר בסעיף קטן, שלא לומר מסוכן, הנוגע לאינטרנט האלחוטי והסלולרי. לפי סעיף 6, שוק הסלולר הוא "צעיר ותחרותי" מכדי שיהיה ניתן להגביל אותו בדרישות קטנוניות של ניטרליות או חקיקה.

זה סוד קטן שהאינטרנט הסלולרי והאלחוטי הוא העתיד של הרשת. השוק הזה חווה עלייה מטורפת בצריכה ובהפצה של מכשירים ניידים - מטלפונים חכמים ועד אייפדים - ואיתה גם עלייה חדה, מטורללת אפילו, בכמויות המידע העוברות ברשת האלחוטית: ב-2009 עברו שם 90 אלף טרה-בייט (1,024 ג'יגה) בחודש. ב-2014 היא צפויה לעבור את ה-3.5 מיליון טרה-בייט בחודש. זה המון מידע, חלק גדול ממנו זולל משאבים וזיכרון, וידיאו ומשחקים למשל.

חברות הסלולר מביטות אל העתיד ומבינות שהן פשוט לא תוכלנה לספק את כל המידע הזה, מהטעם הפשוט שהרשת האלחוטית מוגבלת בכמויות המידע שהיא יכולה להעביר, ודאי יחסית לתקשורת חוטית. על מנת לא לקרוס הן רוצות, אולי אפילו חייבות, להגביל או למנוע לחלוטין את הניטרליות של האינטרנט "הישן". אליהן חוברות חברות גדולות שרוצות לתת לעצמן יתרון אלחוטי. תמורת היתרון הזה הן מוכנות לוותר על שטויות כמו חקיקה, שקיפות או ניטרליות.

זה אולי הרגע שבו נפרד האינטרנט סופית לשתי ישויות דומות אך שונות בתכלית השינוי. הרשת הישנה, זו שבמחשבים שלכם, תמשיך להיות פתוחה ושובבה יחסית - גם אם יהיו בה שירותים נפרדים ובתשלום. הרשת החדשה והנוצצת, זו שבמכשירים החכמים ומסכי המגע, תהיה זוהרת ומצליחה עד אין קץ, אבל נשלטת הרבה יותר על ידי חברות ענק והדילים האפלוליים שהן עושות בינן לבין עצמן, או במילים אחרות: לא פתוחה ולא ניטרלית.

אלה לא חדשות טובות.