מה הציל את המשק?

הלמ"ס הודיעה הבוקר שברבעון השני השנה, חזר המשק הישראלי לקצב הצמיחה ששרר בו ערב משבר הסאב פריים בקיץ 2007. התוצר המקומי הגולמי צמח בקצב שנתי בשיעור 4.7%, דבר אשר הביא את הצמיחה למחצית הראשונה של השנה לשיעור 4.1%.

את צמיחת התוצר מסביר הגידול המרשים בייצוא סחורות ושירותים - כמעט 16% בקצב שנתי ברבעון השני. הנתונים מצביעים על 19% עלייה ביצוא התעשייתי, מה שרומז שתעשיות העלית הישראליות, וגם התעשיות הביטחוניות, תרמו לא מעט ל"נס הישראלי".

יש עולם במשבר, אבל תעשיות הטכנולוגיה העלית, בישראל ובשאר העולם, מתקיימות במציאות אחרת.

לנתון הזה צריך להוסיף קפיצה חדה בפעילות הבניה למגורים. על פי נתוני הלמ"ס, יש מי שחושב שהשקעה בבניה למגורים כדאית, והתוצאה הייתה עלייה במחצית הראשונה בשיעור של 9.2%, לאחר עלייה של 5.8% במחצית הקודמת ועלייה של 6.1% במחצית המקבילה. ברבעון השני של 2010 הפעילות אף הואצה, ושיעור הגידול לעומת הרבעון הקודם הגיע ל-17% בחישוב שנתי.

כל הנתונים האלה מתארים את מקורות הצמיחה, אך ההסבר להצלחת המשק חייב להימצא במקום אחר. בהקשר זה כדאי להזכיר את הדבר שהדגיש הנגיד סטנלי פישר בסוף 2009: משק אשר נכנס למשבר במצב איתן, מצליח לשרוד אותו במצב טוב. היציבות הפיננסית, שיעור החיסכון הגבוה, העובדה שהממשלה הקודמת התפטרה בקיץ 2008, ולא הספיקה להרחיב את ההוצאה הממשלתית, כל אלה מעניקים למשק הישראלי, עד היום, בסיס לצלוח משברים.

יתכן, כמובן, שאת תוצאות המשבר האירופי, והירידה בצמיחה האמריקאית נרגיש בישראל רק במחצית השנייה של 2010. איש לא יהיה מופתע, אם זה מה שיקרה. אלא שלעת עתה, כלכלת ישראל ממשיכה להראות סימני איתנות.