עדה יונת הבאה עובדת כחדרנית

ישראל בוכה על בריחת המוחות, ובינתיים מבריחה בעיקר את התקציבים

נבחרי הציבור שלנו גילו כבר מזמן את מילת הקסם: "חינוך". אין לך ניסיון צבאי? הצהר שהמלחמה על ההשכלה היא חזית הקרב האמיתית; המתחרים הפוליטיים טוענים שאתה לא מספיק בקיא בכלכלה? שגר הצהרות מזועזעות על בריחת המוחות. אבל הצהרות לחוד ומעשים לחוד, וכשזה מגיע לרגע האמת - בורחים התקציבים בקצב מהר הרבה יותר מהיר מהמוחות.

הבוקר פרסמנו כאן ב"גלובס" לראשונה את פרטי הסיכום שהושג בין נציגי הסטודנטים למשרד האוצר (טרם הפיצוץ במשא ומתן שחל אמש) במסגרתו הוחלט על העלאת שכר הלימוד לתואר ראשון בלא פחות מ-42% לסכום של 13.5 אלף שקלים לתואר ראשון. הדרישה הראשונה של האוצר, אגב, הייתה להעלאה של 110% לסכום עגול ומאיים של 20 אלף שקלים. השאיפה הזו גם היא לא הפריעה לשטייניץ לעמוד היום ולהכריז פעם נוספת שהחינוך הוא בראש מעייני האוצר וה"הון האנושי" שווה המון.

יותר משמקוממת העובדה שנציגי התאחדות הסטודנטים מכרו את הציבור שלהם תמורת נזיד עדשים לא-ראוי להגשה אפילו בקפיטריה של אחרונת המכללות, הצביעות של האוצר וחוסר הראייה לטווח ארוך פשוט זועקים לשמיים: בעת שבה "מכללות העילית" בהרצליה ובראשון לציון גובות סכום של למעלה מ-30,000 שקלים לשנת לימוד וממתגות את עצמן כמעט במופגן כמרכזי חינוך לבני-אמידים, החינוך האוניברסיטאי המסובסד הוא האמצעי הכמעט יחיד למוביליות חברתית ולהתקדמות אמיתית בשוק העבודה בישראל.

במשרד האוצר נהנים לנופף בדגל החינוך כשמעוניינים לקצץ את תקציב הביטחון ולתדלק את מאבקי הלשכות בין שטייניץ לברק, אבל באותה נשימה שולחים לאחר כבוד את עדה יונת הבאה לקחת משמרות משולשות כמלצרית בקפה השכונתי כדי להצליח לממן את שכר הלימוד שלה שעלה בעשרות אחוזים בין לילה. הוסיפו לכך גם את מחירי הנדל"ן בקרבת האוניברסיטאות שצמחו בקצב מפחיד ותקבלו את המסקנה המתבקשת: ישראל מעדיפה את שאותה עדה-יונת-ג'וניור תעבוד בעבודה מועדפת כחדרנית באילת או מתדלקת בפריפריה - מאשר במוסדות להשכלה גבוהה.

ההעלאה הנוכחית בשכר הלימוד היא נדבך נוסף בתרבות ה"סמוך" שחדרה באגרסיביות גם למדיניות תקצוב ההשכלה הגבוהה בישראל: המדינה באזלת יד מופגנת "סומכת" על אוניברסיטאות העילית בארה"ב שיחנכו את הדור הבא של המדענים והחוקרים, בוכה על בחירתם להישאר שם, צמודים לתקציבים המפרגנים של הארוורד, ייל ופרינסטון - ואז מוציאה תקציבי עתק על "ציד ראשים" של חוקרים ספציפיים שיכלו לצמוח בתל אביב, ירושלים או רחובות ולהמציא עם ראשם היהודי פטנטים שהיו נשארים כאן ונצבעים בכחול-לבן מהרגע הראשון.

אבל למה, בעצם, להתאמץ? מה כבר הסיכוי שבמגזר החרדי או הערבי יימצא איזה חוקר או חוקרת לרפואה? מה ההסתברות שבין התלמידים בפריפריה יימצא מישהו, אחד, שיהווה פוטנציאל לפרס נובל נוסף ישראלי נוסף? שהנגשת ההשכלה הגבוהה תצמצם את הפערים החברתיים ותצעיד את ישראל קדימה למקום בו להצהרות שלנו על 'הראש היהודי' יהיה גם תוקף מעשי? עדיף בהרבה, כנראה, להוציא 3 מיליארד דולר על רכישת מטוסי קרב אמריקאיים חדשים - עם קצת מזל ותיאום, אולי זוכה הנובל הבא שלנו יספיק לתפוס איתם טרמפ להארוורד לפני שהוא משתקע שם...

צרו איתנו קשר *5988