מה קרה לממותה?

עד היום האחראי המרכזי להיכחדות הממותות היה האדם. הסברה היתה שבני האדם המודרניים (הומו-סאפיינס), שההיסטוריה שלהם מתחילה בערך בתקופה שהממותות נכחדו, צדו את החיה הפרה-היסטורית וכך היא נכחדה. אך מחקר חדש שנערך על-ידי חוקרים בריטיים ושבדיים מסייע בניקוי המצפון הקולקטיבי של המין האנושי: אנחנו לא אשמים בהכחדת הממותות. אלה העצים אשמים.

מתברר ששינויים באקלים העולמי הביאו לתפוצה רחבה יותר של שטחי יערות ולשגשוג של עצים על חשבון שטחי הערבה והמרעה שבהן חיו הממותות. את המחקר הוביל פרופסור בריאן הנטלי מבית הספר לביולוגיה וביו-רפואה באוניברסיטת Durham, בצד חוקרים מאוניברסיטת בריסטול ו-Lund, והוא פורסם במגזין "Quaternary Science Reviews".

המחקר נערך כחלק מניסיון נרחב יותר להבין את השפעת השינויים באקלים ובצמחייה בחצי כדור הארץ הצפוני, לאחר שיאה של תקופת הקרח האחרונה (לפני כ-21 אלף שנה). החוקרים מצאו שבצד ההתחממות שחלה לאחר תקופת הקרח, האקלים הפך לח יותר ורמות הפחמן הדו-חמצני עלו.

כתוצאה מכך, בחלקים נרחבים של העולם שטחי המרעה הצטמצמו, משום ששטחי היער התרחבו. שטחי המרעה שימשו מרכיב מרכזי בתזונה של בעלי חיים אוכלי עשב, וכשכמות המזון פחתה, פחת גם מספרם של אותם בעלי חיים, מה שגרם להשפעות מרחיקות לכת על כל חלקי שרשרת המזון.

החוקרים טוענים שלמרות שחלק ממיני בעלי החיים הצליחו לשרוד עוד אלפי שנים באזורים מסוימים, גורלם נקבע מראש כבר בתחילת התחממות מזג האוויר. לדוגמה, הממותות נטשו את אירופה, שבה חיו במשך יותר מ-100 אלף שנה, ועברו לפני 14 אלף שנה לאזור צפון סיביר. "הירידה בשטחי המרעה גרמה לכך שלממותות וליונקים גדולים אחרים היה קושי רב למצוא מזון, עובדה שהיתה גורם משמעותי בהכחדה שלהם", אומר פרופ' הנטלי.

הוא ציין שהמחקר הוא חומר למחשבה בזמנים של התחממות גלובלית, ועשוי לרמוז על מה שיכול לקרות בעתיד. לדבריו, פילים וקרנפים נמצאים בסכנה הגדולה ביותר להיפגע משינוי אקלימי ופגיעה בסביבת המגורים הטבעית שלהם.

בשביל הקוגניציה

שני מחקרים שפורסמו בימים האחרונים עוסקים בהשפעת שתיית אלכוהול. למחקר אחד יש מסקנה חיובית עבור חובבי האלכוהול, ואילו לשני מסקנה פחות חיובית.

המחקר הראשון נערך באוניברסיטת Tromso שבנורבגיה. החוקרים קייל ארנטזן, הנריק שרימר, טום וילסגארד ואי.בי. מת'יסן מהמחלקה לרפואה קהילתית עקבו במשך 7 שנים אחרי 5,033 גברים ונשים בגיל ממוצע של 58, שדיווחו על צריכת האלכוהול שלהם. החוקרים בחנו את היכולות הקוגניטיביות של הנבדקים באמצעות מבחן זיכרון מילולי, מבחני קידוד של מספרים, סמלים וכדומה.

התוצאה: מי שהוגדר צרכן מתון של יין הצליח להציג ביצועים קוגניטיביים טובים יותר, אך לא נמצא קשר מובהק בין צריכת בירה ומשקאות חריפים אחרים ובין הצלחה או כישלון במבחנים הקוגניטיביים.

עם זאת, החוקרים לא שוללים את האפשרות שצריכת יין מתונה קשורה גם למצב סוציו-אקונומי ואורח חיים מסוים שעשויים גם הם לתרום ליכולות הקוגניטיביות של הנבחנים. ממצא מעניין היה בקרב הנשים - אצלן נמצא שהימנעות מאלכוהול (או שתייה של פחות מפעם אחת בשבוע) מביאה דווקא לביצועים קוגניטיביים חלשים.

עד כאן החדשות הטובות לחובבי האלכוהול. החדשות הפחות טובות הן שצריכת בירה עלולה להגביר את הסיכון לחלות במחלת העור פסוריאזיס, בעיקר אצל נשים. המחקר נערך בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בארה"ב. החוקרים בחנו מידע שנצבר על קרוב ל-83 אלף נשים במשך ה-19 השנים האחרונות.

הנשים דיווחו כל שנתיים על הרגלי השתייה שלהן ועל אבחון מחלות. נמצא שהסיכון לפתח פסוריאזיס גבוה ב-72% אצל נשים ששותות לפחות 2.3 בירות בשבוע לעומת מי שאינה שותה, והסיכון מוכפל אצל נשים ששותות לפחות 5 בירות בשבוע.

משקאות אלכוהוליים אחרים לא נמצאו קשורים לסיכון לחלות במחלה. החוקרים ציינו שבשעורה יש גלוטן, חומר שחולי פסוריאזיס רגישים אליו, כך שמי שכבר חולה עלולה להחמיר את מצבה.