"אפליה מתקנת תפגע בפיתוח"

בענף הביומד תמצאו מעט מאוד מנהלות בכירות

26 חברות נכללות במדד הביומד של הבורסה המקומית, ומתוכן, שלוש בלבד מנוהלות על ידי נשים. יחידות הסגולה של תעשיית מדעי החיים הן פרופ' פנינה פישמן שהקימה ומנהלת את חברת פיתוח התרופות כן פייט, ד"ר ענת כהן דייג שמנהלת את קומפיוג'ן העוסקת בגילוי תרופות בשיטה ממוחשבת, וד"ר כנרת סויצקי, מנהלת ביוליין, גם היא בתחום פיתוח התרופות.

אבל אם נדמה שמצב הנשים הבכירות בביומד לא מזהיר, הרי שבהייטק הוא גרוע בהרבה. מתוך 15 החברות שנכללות במדד תל טק 15, אף לא אחת מנוהלת על ידי אישה. אולי כי בהייטק, בניגוד לביומד, הרבה מנהלים צומחים מתחומים אקדמיים שנחשבים "גבריים", כמו ההנדסות למיניהן. אמנם יש גם מהנדסות, אך מספרן נמוך משמעותית מהמהנדסים הגברים. בנוסף, בחברה הישראלית הביטחונית יש משקל רב לניסיון הצבאי, וגם כאן הגברים נהנים מיתרון על פני הנשים בתעשייה המקומית.

כאמור, התקווה עשויה להגיע מהביומד.

"כ-80% מהסטודנטים לביולוגיה ולמעלה ממחצית מהסטודנטים לרפואה הן נשים", מסבירה ד"ר תמר טננבוים, מייסדת הסטרט אפ הילעור (HealOr), שמפתח מוצרים רפואיים לטיפול בבעיות עור. "לכן, בשלבים ההתחלתיים יש יותר מועמדות לעבודה מאשר מועמדים. אבל כשמתקדמים במעלות האקדמיה והתעשייה, הניהול הופך להיות גברי יותר והנשים נשארות למטה".

טננבוים פוסלת על הסף את האפשרות לאפליה מתקנת. "אי אפשר לעשות את זה, כי זה עלול לפגוע בפיתוח", היא אומרת. "המדיניות צריכה להיות שוויונית, ואז התוצאה צריכה להיות יותר נשים בעמדות בכירות. בנוסף, בשלבים המוקדמים, כשיש ילדים קטנים, המעסיקים צריכים לתת תמיכה כמו שעות גמישות, ואפילו עזרה במעונות בחברות גדולות".

למעשה, יש כאן תופעה שמזינה את עצמה. לדברי טננבוים, ככל שיהיו יותר מנהלות נשים, זה יעודד יותר נשים לשאוף לעמדות בכירות. "ניהול נשי תורם בכמה דרכים", אומרת טננבוים. "הרבה מנהלות עברו את החוויות של לידה, גידול ילדים, ההתייחסות של בן הזוג לקריירה, אלו התלבטויות של כולנו, ואנחנו יודעות איך להתמודד איתן. מצד שני, אנחנו יודעות שכל דבר הוא פתיר ואפשר לדרוש יותר, כי גם אני הייתי שם. ולנשים בתחילת הקריירה יש מודל לחיקוי".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988