הנחיה לפרקליטות: להגביל את זמן ההחלטה אם להגיש כתבי אישום

כך קובע היועמ"ש יהודה וינשטיין ■ פרק הזמן העומד לרשות הפרקליטות לשם קבלת החלטה בכל תיק עומד על 6 חודשים עד שנתיים, בהתאם לחומרת העבירה שנחקרה

‎‎על הפרקליטות להכריע בדבר הגשת כתב אישום או סגירת התיק בכל תיק פלילי בתוך פרק זמן מוגבל מרגע סיום חקירת המשטרה - כך קובע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בהנחיה חדשה מטעמו שפירסם הבוקר (ה') משרד המשפטים.

פרק הזמן העומד לרשות הפרקליטות לשם קבלת החלטה בכל תיק עומד על 6 חודשים עד שנתיים - בהתאם לחומרת העבירה שנחקרה, ואולם לא ברור אם ניתן יהיה להעמיד לדין משמעתי פרקליט שיחרוג ממשך הזמן המותר לטיפול בתיק.

‏הנחיית היועץ, המהווה הוראה מחייבת לפרקליטות ולתביעה המשטרתית, קובעת את פרקי הזמן המרביים להגשת כתב אישום מרגע שהגיע לידיהן חומר החקירה. כך, בעבירות מסוג חטא יסתיים טיפול התביעה בתוך חצי שנה; בעבירות מסוג עוון יש לקבל החלטה בתוך 12 חודשים; בעבירות פשע שדינן עד 10 שנות מאסר יש לסיים את הטיפול בתוך 18 חודשים; ובעבירות פשע שדינן יותר מ-10 שנות מאסר עומד לרשות הפרקליטות פרק זמן של שנתיים.

‏התקופה למתן החלטת התביעה תיקבע לפי העבירה החמורה ביותר שנחקרה במסגרת התיק. בהנחיה כלולים גם מקרים שבהם ניתן יהיה להאריך את משך התקופה העומדת לרשות הפרקליטות לשם קבלת החלטה, למשל מקרים שבהם עד מרכזי שוהה בחו"ל; וכן מקרים המצדיקים מתן עדיפות לתיק על פני תיקים אחרים - תיקים שבהם החשוד שוהה במעצר, או כשהחשוד הוא קטין; כשיש סבירות שתתבקש השלמת חקירה; כשהחשוד בעבירות הודה במעשיו וכן במקרים נוספים.

עוזרו הבכיר של היועץ, עו"ד רז נזרי, אמר ל"גלובס" כי "המצב הנוכחי ברשויות התביעה טעון שיפור", אך הדגיש כי ההנחיה גובשה בשילוב הפרקליטות ואינה מכוונת נגדה. לדבריו, מדובר במהלך המשולב עם תפיסת הזירוז וקיצור הסחבת במערכת המשפטית, דוגמת המעבר לשמיעת משפטים מיום ליום. הנחיה מקבילה, להגבלת אורכן של חקירות משטרה, מצויה בשלבי גיבוש ראשוניים בלבד.‏

‎‎תיכנס לתוקף עוד שנה

‏‎‎היועץ המשפטי לממשלה הורה כי הנחייתו החדשה תיכנס לתוקף רק בתוך שנה מהיום, במטרה לאפשר לפרקליטות ולרשויות התביעה האחרות להיערך ליישומה.

"ההנחיה באה ליישם את מדיניותו של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לקיצור וייעול ההליך הפלילי, תוך יצירת נהלי עבודה עבור רשויות התביעה", מסר משרד המשפטים, "בהליך פלילי מהיר ויעיל יש יתרונות רבים, הן לנאשמים וחשודים והן למערכת אכיפת החוק. התמשכות ההליכים הפלילים פוגמת בטיב הראיות והעדויות המובאות בפני בית המשפט, דבר המכרסם ביכולת של התביעה ושל ההגנה לקיים משפט הוגן ויעיל".

‏לדברי עו"ד אלעד רוזנטל, ראש יחידת הניהול בפרקליטות המדינה, נתונים עדכניים מלמדים כי כבר היום מסתיים הטיפול ב-92% מהתיקים המגיעים לפרקליטות בתוך שנה מרגע סיום החקירה. מבין התיקים שהגיעו לפרקליטות ב-2010, הסתיים הטיפול ב-85% מהם, ומבין התיקים שהגיעו בשנת 2009, רק 8% ממתינים עדיין לקבלת החלטה.

לכן, אומר רוזנטל, "ההנחיה החדשה לא תשנה כמעט דבר באשר למשכי הטיפול בתיקים הקיימים ממילא. ואולם, ההנחיה יוצרת מסגרת נורמטיבית הקובעת את משך הזמן המותר ואת מנגנון הבקרה כדי להגשימה. מנגנון הדיווח באשר למשך הטיפול בתיקים ימנע תרדמת במערכת התביעה".

‏בפרקליטות מסרבים להתחייב שיינקטו סנקציות נגד פרקליטים שיפרו את ההוראה ולא יעמדו במסגרת הזמנים הנדרשת לקבלת החלטה בכל תיק, בלא הצדקה מתאימה.

לדברי רוזנטל, "ההנחיה החדשה היא ניהולית, ולא מדובר בסעיף חדש בחוק העונשין שעליו אפשר להעמיד לדין. ככלל, יש לעמוד בהנחיות הניהוליות בפרקליטות ובשירות המדינה, ובמקרה של הפרתן יישקלו האפשרויות בנוגע לאמצעי שיינקט, ובהן שיחה עם המנהל, רישום נזיפה בתיק ויתר הכלים המצויים ברשות המנהל". ‏‎‎‏