"יש מאין, כנגד כל הסיכויים"

"החלטתי למכור בשנות ה-90 חלק מהמתחם שהיה מיועד לבניית דירות. מכרתי אותו למבני גזית, שהיתה בשליטת משפחת פייגלין ומשפחת מורן, במקום להשאיר שטח זה לפיתוח עתידי נוסף לצורכי מסחר. מאז לא נעשתה שום טעות. סיפור ההצלחה של הקניון היה הודות לכך שהצלחנו ופיתחנו את הקניון במנות קטנות של תוספות של כמה אלפי מ"ר כל פעם ולא יצרנו עודפי היצע של שטחים.

"היזם המתחיל צריך להיות גם עם האינטואיציות הנכונות וגם עם הוויז'ן הנכון לעתיד. בעניין הזה הלך איתי יולי עופר וראה איתי עין בעין. דעתנו היתה נגד הדעה של כל השותפים והבאנו את המוצר הנדיר עד הלום".

לקחים וגעגוע

"פיתוח מתחמים יש לבצע צעד אחר צעד, לבנות ולאכלס בדיירים שהם מושכי קהל כדוגמת בניין שבנינו לקופת חולים כללית, בתי ספר ומכללות שבנינו בקריון. לקח נוסף הוא שאני היום מתמקד בפיתוח של נדל"ן מניב ומתמחה בזה, ולא מטפל בבנייה למגורים.

"אני מתגעגע לעשייה יש מאין, כנגד כל הסיכויים, כמו שהיה בקריון. בנוסף, תרבות העסקים בזמנו היתה הרבה יותר ג'נטלמנית, היא היתה פחות מאורגנת ופחות משפטית. לחיצת יד היתה לחיצת יד".

טיפים לנדל"ניסט מתחיל

"לבחון העסק על בוריו, לעשות תוכניות עסקיות צעד אחד צעד, לא שאפתניות מדי וגרנדיוזיות מדי".

להתחיל היום הכל מהתחלה

"הייתי מתחיל במשרדים כי אני חושב שהם עסק שאינו חולף, עסק שבונים אותו לטווח הארוך והסיפוק הוא תמידי".

הפרויקט הראשון

העסקה הראשונה שביצעתי, ב-1989, היתה רכישת 48% ממניות מליסרון, שהחזיקה בקריון שבקרית ביאליק, תמורת 10 מיליון דולר, מהיזמים נחמיה קפלן, זוהר פייגלין, דב ברזילאי ויהודה גבעתי. את העסקה ביצעתי יחד עם יולי עופר בהיותי בן 32, כסמנכ"ל בחברת האחים עופר נכסים. בנוסף רכשנו באותה העסקה 3%, שהקנו לנו שליטה במליסרון, תמורת שלוש דירות בפרויקט הרברט סמואל בחוף הים בתל אביב, שנבנה בידי האחים עופר נכסים.

"כשרכשנו את חלקנו בקריון - עסקת ענק באותם ימים - הוא היה בשטח של 24 אלף מ"ר עם 60% תפוסה. העסקה הגיעה אליי מפנייה של בנק הפועלים, כשהפרויקט היה בקשיים וידעו שאוכל לטפל בו, לשפר את השכירויות ולאכלס את הקניון. טיפלתי בפיתוח הקריון במשך 16 שנה עד לפרישתי ממליסרון לאמות ב-2005. בתקופה זו הגדלתי את הקריון מ-24 אלף מ"ר לכמעט 100 אלף מ"ר".