עו"ד דוד פורר: "רשות המסים מסתירה מידע על בקשות כופר"

פורר, לשעבר נציג משרד המשפטים בוועדות הכופר ברשות המסים: "הרשות לא מפרסמת את שמות האנשים שבקשותיהם לכופר נדחו ולא את הנימוקים; היא פשוט מרדימה את הנושא"

"רשות המסים לא מפרסמת את שמות האנשים שבקשותיהם לכופר נדחו ולא את הנימוקים לקבלת בקשות לכופר. היא פשוט מרדימה את הנושא, מסתירה מידע ולא מקיימת את החובות שהוטלו עליה" - כך טוען עו"ד דוד פורר, לשעבר נציג משרד המשפטים בוועדות הכופר של הרשות, בעקבות פרסום החלטות כופר המס למחצית השנייה של 2009.

"רשות המסים רצתה כל השנים שהליך הסדרי הכופר יהיה רחוק מעיני הציבור, אולם בעקבות דו"ח מבקר המדינה, החלטת היועץ המשפטי לממשלה ופסיקת בג"ץ בנושא, לא היתה לה ברירה, ונכפה עליה הליך מסודר ותיעוד", אומר פורר, שותף במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.

לדבריו, העובדה שהרשות חדלה לפרסם את ההחלטות שלא קיבלו את הסדרי הכופר מהווה כרסום ממשי במטרה שלשמה הוחלט מלכתחילה להורות על פרסומם: "כאשר הרשות בוחרת שלא לגלות פרטים, זה פותח פתח לשיקולים לא ענייניים. מדוע בוחרת הרשות להשאיר דברים קבורים בחדריה? איזה אינטרס זה משרת לא לגלות את השמות, אלא אם כן זה משאיר מרחב תמרון", תוהה פורר.

אינטרס בהסתרה

לדברי פורר, לרשות המסים יש אינטרס שלא לגלות את כל הדיווחים על הסדרי הכופר, כי מאחוריהם מסתתרות החלטות בעלות משמעות רחבה יותר. "זה ישר מעלה את השאלה מה יש לרשות להסתיר, הרי בכל מקרה בו נדחית בקשה להסדר כופר, מוגש כתב אישום - זאת אומרת שזה אמור להיות מפורסם בכל מקרה. אלא שכתבי האישום מוגשים במספר בתי משפט - בחדרה, נצרת, חיפה, טבריה ועוד, וקשה מאוד לעקוב אחריהם", הסביר.

לטענת פורר, אי-פרסום הדברים מקשה על הבנת ההליכים. "אם נניח שנדחתה בקשה של חברה פלונית להגיע להסדר כופר, ומשך שנה לא הוגש נגדה כתב אישום - אם זה היה מפורסם ניתן היה לעקוב אחרי זה, לחזור ולשאול שאלות. במצב הנוכחי זה יוצר ערפל ואי-ודאות", אמר.

פורר מציין כי גם אם הוחלט להגיש כתב אישום, לא תמיד הדבר נסגר בבית המשפט. "לעתים מגיעים החייבים להסדר עם היועץ המשפטי לממשלה במסגרת של עיכוב הליכים, הדברים לא מגיעים לבית המשפט ולא מתפרסמים ברשומות. סיבה מספיק טובה להגיש בג"ץ נוסף בעניין", אמר.

הנמקה חסרה

לדברי פורר, הרשות גם מתחמקת מפרסום הנמקות להסדרי הכופר. "בחלק מההחלטות ההנמקה כוללת שורה אחת סתומה, בה נכתב כי ההחלטה התקבלה בעקבות המלצת הפרקליטות או היחידה החוקרת, ללא שום הסבר נוסף. זה בדיוק כמו לא לתת הנמקה בכלל", טוע פורר.

לדבריו, פרסום הנמקה רחבה נועד לסייע לאזרחים להבין כיצד ההליכים מתקבלים ואיך הם משליכים על מצבם. "לעתים הפרקליטות קובעת שאין ראיות מספיקות להגשת כתב אישום; ברור שאם היו מפרסמים את זה - מבקש הכופר היה מסרב לשלם. אני לא חושב שצריך לתת הנמקה על עמוד שלם, אבל גם לא סביר שיינתן משפט אחד", טוען פורר ומוסיף: "בדיוק כמו כל גוף שפעל באופן לא ראוי, גם הרשות חטפה על הראש והורו לה להתנהג כמו שצריך. אז היא התנהגה כך במשך שנתיים ועכשיו חזרה לסורה, ויש צורך לעצור זאת".

מרשות המסים נמסר: "בהתאם להחלטת בית המשפט מפרסמת הרשות את שמות מי שאושר להם תשלום כופר. ההנמקות הרשומות בפרסום הן הבסיס להחלטה, כולל ההנמקה של המלצת פרקליטות, שיכולה לעמוד בפני עצמה".

השקיפות נכפתה

בעקבות דו"ח מבקר המדינה, שמתח ביקורת חריפה על התנהלות ועדות הכופר של רשות המסים, לפיה עבודתן נעשית באופן לא מסודר, באנונימיות ומבלי שפורסמו השיקולים להחלטות - החלה רשות המסים לפרסם משנת 2006 את החלטות ועדות הכופר, שמאפשרות להטיל כופר מס כחלופה להליך פלילי.

בעקבות דו"ח המבקר הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, להקים גוף מסודר של ועדת כופר ברשות המסים, שכולל נציג משרד המשפטים, שיעקוב אחר ההחלטות וידאג לפרסומן. ואולם, היועץ הורה שלא לפרסם את זהות החייבים שהגיעו להסדרי כופר.

ב-2007 הורה בג"ץ לרשות המסים, ובניגוד לעמדתה, בעקבות עתירה של התנועה לחופש המידע והעיתונאי רביב דרוקר, לפרסם בפומבי את זהות האנשים שהגיעו להסדר כופר, את העבירות אותן ביצעו, הסיבות שבגינן נערכו ההסדרים והסכומים ששולמו במסגרתם.