ענבל אור: אקים השנה שכונה באיזור חדרה עם מאות דירות

ענבל אור, מנכ"לית "אור סיטי נדל"ן", מתכננת להקים שכונה סגורה באיזור חדרה, עם מאות יחידות דיור. המחירים, לדבריה בשיחה עם "גלובס", יהיו זולים יותר ממחירי הדירות הקיימות במרכז העיר - ותמורתם יקבלו הדיירים דירה חדשה בשכונה חדשה עם שטחים ציבורים פרטיים - קאנטרי קלאב, סופרמרקט - וכל השטחים הציבוריים האחרים.

אור מסרבת להסגיר את הפרטים המדוייקים של הפרויקט, שלדבריה קורם עור וגידים וייצא לפועל בשנה הקרובה. אולם היא מספרת שהשכונה לא תכלול מגדלים אלא 3 בניינים בני 8 קומות עם דירות גן וגג, קוטג'ים ובתים פרטיים.

"המטרה היא לאפשר להרבה אנשים לרכוש במחירים מאד אטרקטיביים וזולים, ולגור בשכונה חדשה", היא מספרת בשיחה עם "גלובס". "בחדרה, ובכלל באיזור הצפוני, אין שכונות סגורות באופי הזה. זה יכול לשדרג את חדרה באופן משמעותי. השכונה, שהיום אין בה כלום, תהיה קרובה לדרכי גישה לת"א - לכביש 4 ולכביש 6, ויהיה אפקטיבי להגיע בקלות לאיזור המרכז".

הצצה לישיבת עבודה עם ענבל אור: מי מזלזל בבלונדינית?

ב-3 אחר הצהריים, קרני שמש של סוף הקיץ מנצנצות מול משרדה של ענבל אור בקומה ה-22. מבעד לחלון הענק במגדל העגול בעזריאלי, הרחק לכיוון הים, מנוף נוגע בשמים. "אז", אני שואל בתמימות, "זה הפרויקט בהושע 18?". אור והיחצ"ן אייל טל מחליפים מבטים של אי אמון. נו טוב, פספסתי בכמה קילומטרים. מצד שני, אפשר להניח שאור תגיע גם לשם.

חצי שעה קודם, עוזבת כוכי מרדכי את חדרה של מנכ"לית "אור סיטי נדל"ן". מתברר שגם מרדכי, בנעלי עקב גבוהות וגזרה דקיקה, הפכה ליזמית, כשהצטרפה לקבוצת הרכישה "אור על הפארק", מעל הפארק הלאומי, לא רחוק מהג'ירפות בספארי.

מרדכי עדיין לא שמעה כנראה על פרפורי הגסיסה של טרנד הרכישה. גם אור בהכחשה: "מנסים להרוס את התחום. מי שיקבע זה הצרכן". כן, ענבל, גם אנחנו בעד דמוקרטיה בפעולה.

הצגה מתוזמרת היטב

אור, המכונה בכתבת השער של כתב העת "פורבס", גיליון אוגוסט 2010, המונח במקרה על שולחנה הארוך והלבן, בחדרה הלבן, מול הכורסאות הלבנות, כלא פחות מאשר "מלכת קבוצות הרכישה ואימת כרישי הנדל"ן", תתגלה בהמשך ככרישה לא קטנה בעצמה.

בפרולוג הרגוע, אחד על אחת, היא מצטעפת ("התחלתי ב-2005, חצי דונם בגבעתיים, עמוד חשמל, תחנת אוטובוס, כולם חשבו שפה יהיו 6 יחידות דיור, אבל אני עצמתי עיניים וראיתי בניין"); היא מתקלפת ("הייתי בשיער חום, מלאונת"); היא חושפת ("אני אשת מכירות מהיום שנולדתי").

היח"צן, מצידו, ממתיק סוד: "אנחנו הודפים בקשות כדי למנוע חשיפת יתר".

טוב, בסדר.

 ענבל אור/ צילום:גלובס טי וי

אור מוכרת לכם חלומות. חלומות ביג טיים. הנתיב אל החלום, הפיתוי שיגרום לכם לרייר, מונח על הקיר הזה, ועל הקיר ההוא, ועל הקיר הבא.

פרויקטים ברמת-גן, בתל-אביב, בגבעתיים. רישומים סטריליים שמציירים בועה. ללא בני אדם, אבל עם הרבה חלונות. אני נתקל בכתובת מוכרת, וושינגטון 18, הן שדרות ווושינגטון בשכונת פלורנטין המתפתחת, או המעופשת, תלוי על איזה צד קמתם הבוקר, המכונות בפרוספקט המנוסח והמדוברר, כ"שדרה השקטה והייחודית ביותר בפלורנטין".

מעניין אם הם מתכוונים לבתים המכוערים והמתפוררים, לפאב הפופולרי השוכן שני בניינים מימין, או למינימרקט הגדול שנמצא בפינה הקרובה. הבניין, שנראה בפרוספקט כפינתי, נתון במציאות בתוך שורת בניינים מתקלפים, רק שברישום שעל הקיר העצים נקיים מציפורים ואין תזכורת לניחוחות השכונה, לקרבה לרחוב סלמה ("מיקומה הפנימי והשקט") ולטינופת המצטברת ("מרובה בעצים ושעשועים לילדים").

חלומות הם השטח של אור. המקום שבו היא חשה בנוח. עם חולצה צמודה, חצאית צמודה ויח"צן צמוד, היא משדרת סטייל, היא מודעת לעצמה עד כאב, ואולי זו רק הצגה מתוזמרת היטב: בעדינות אך בתקיפות היא מסרבת להצטלם לפני שתתאפר. הצלם ואני ממתינים לה בחדר הישיבות. מוזר לגלות שבמשרד המשדר עילית, מקצוענות וקרירות, החדר הזה אינו מואר כיאות, בתקרת הגבס קרוע חור, חוטים יוצאים מהקיר, דלת שעונה ברישול, קרטון מונח על הרצפה וחלק מהפאנל חסר.

טוב, אולי הם בשיפוצים. או שהקבלן תיכף יסיים. אוטוטו.

המועמד מתקפל ונוטש

בחדר מתנהלת ישיבה. מספר יזמים מפרויקט בן אליעזר, אף הוא ברמת-גן, בוחנים מועמדים לפיקוח על העבודה. עד שאור מגיעה, המועמד נראה נינוח למדי. אור, בז'קט שחור אך פתוח, חמושה במיכל ענק של "ג'וסלנד", מתיישבת ובוחנת את הנעשה. בעלה מנהל את הישיבה. המועמד כמעט זחוח. "איזה ניסיון יש לך בפרויקטים של מגורים?", היא יורה לפתע. "אתה מהנדס? מי מוביל את כל התהליך? יש לך ממליצים? יזמים? תעביר לי בצורה מסודרת עם טלפונים". רגע, זה רק מתחיל. "האם אתה יכול להתחייב שלא תעבוד ביותר משלושה פרויקטים בו-זמנית?".

 ענבל אור / צלם: רוני שיצר

המועמד, שעדיין לא מבין עם מי יש לו עסק: "לא". אור: "השכר שלך מאד מאד גבוה". המועמד: "הקמתי בת"א 6-7 בניינים".

אור: "כמה? היית לבד? מי היזם? מתי הסתיים הפרויקט? מה עשית מ-2001? עבדת עם אבי?". ללא רחמים. בלי סנטימנטים. מי שיזלזל בבלונדינית, ימצא את עצמו בתור גווייה עוד לפני הצלצול לסוף הסיבוב השלישי.

רוכשת בוורוד עתיק חולפת וחוזרת. חובש כיפה שמנמן עובר למצב עמידה. אני לא יושב ליד המועמד, אבל משער שהוא מזיע. אני כבר מזמן הייתי נוטף. השמש מתחילה לרדת. גם המועמד מתקפל ונוטש. אור יכולה לסמן עוד גולגולת בחגורתה. היא מבליעה חיוך. אני במקום הממונה על הבנקים הייתי חושב פעמיים.

 ענבל אור