נקודת ההכרעה בדולר/שקל קרובה

מדוע הרגיש שר האוצר היפני דחף עז להתנצל, וארבעה דברים שצריך לעשות בנק ישראל

את יום הכיפורים העברתי כדרכי בבית הכנסת. ביקשתי הרבה סליחה, אמרתי בקול "יעצנו רע" ויצאתי בידיעה כי גם בשנה הבאה אהיה שם על מנת לבקש סליחה כי כולנו בני אדם ותמיד נטעה.

עברתי גם על עיתוני החג והופתעתי לראות כי גם לשר האוצר היפני יש כנראה שורשים יהודים. גם יושיוקו נודה ביקש בסוף השבוע סליחה והתנצל בפני הביקורת הבינלאומית, לאחר שיפאן התערבה בשבוע שעבר בשוק המט"ח ורכשה דולרים לראשונה מזה שש שנים.

בטורי מלפני שבועיים טענתי כי לא תהיה ליפנים ברירה והם יתערבו. ניתוחו האחרון של ידידי משה שלום תמך בכך ואכן זה קרה. מה שמפליא אותי הוא הצורך של היפאנים להתנצל על כך.

אם האדון נודה היפני טרם הבין זאת, השוק החופשי אותו הכיר לפני שנים מת. המשבר הוכיח כי גופים פיננסיים מתוחכמים ניצלו עד תום את תמימותם של המחוקקים והבנקים המרכזיים ואת היצמדותם לכללי השוק החופשי. הם תרגמו זאת היטב לקיבעון המחשבה למול היכולת האינסופית כמעט למנף כל דבר עד לרמה שלמצדדי השוק החופשי לא יהיו כלים להתמודד מולם.

הסינים פתרו את הבעיה ולמעט ביקורת כלל עולמית וכעס כלפי שיטת קיבוע שער החליפין, סין איננה סובלת. המשקיעים ממשיכים לזרום והקטר הסיני שועט קדימה במלוא עוצמתו. שוויץ ויפאן מעדיפות בשלב זה להשקיע מיליארדים רבים בהתערבויות, אולם במטבעות כה נזילים ורמות מינוף אדירות, ספק אם יהיה ביכולתם להשפיע לאורך זמן.

הדרך היחידה לעצור את האיום הפיננסי על הכלכלות המקומיות ובסופו של דבר על הכלכלה העולמית הוא רגולציה וככל שתהא זו מתואמת בין כל המדינות. בכירי הכלכלנים בעולם חוששים ממצב שבו לא יהיה תיאום ובסופו של דבר כל מדינה תשאף להגן על עצמה ובכך ייסתם הגולל על הכלכלה הגלובאלית.

צעד נוסף בכיוון עושה בימים אלו ארה"ב- ברק אובמה מינה את הגברת אליזבת וורן-פרופסור למשפטים מאוניברסיטת הארוורד כיועצת להקמת הסוכנות החדשה להגנה פיננסית על הצרכנים. רשות שנוסדה השנה כחלק מרפורמה פיננסית עליה הוחלט בארה"ב. לסוכנות זו תהיה סמכות להטיל חוקים פדראליים בתחומי המשכנתאות, כרטיסי אשראי ומוצרים פיננסיים נוספים.

בישראל אנו למדים מפי סוחרים ששוחחו עם אנשי בנק ישראל בשבוע שעבר על לחץ רב בבנק בעקבות גל מכירות המט"ח האחרון. בנק ישראל יודע היטב מי עומד מאחורי המכירות. הוא יודע היטב שאין להן שום קשר להשקעה בכלכלת ישראל - לא השקעה ריאלית ולא השקעה באמצעות הבורסה. הוא לא יאמר זאת בגלוי כמו שלא יאמר את המילה בועה בגלוי בהתייחסותו לשווקים מסוימים. אבל החשבון הוא פשוט ובנק ישראל יודע היטב כמה כסף "הושקע" כאן על מנת ליהנות מעוצמת השקל וכיצד פירמידה זו הולכת ונבנית שוב.

ירצה או לא ירצה, לדעתי בקרוב מאד ייאלץ הבנק להכריז על צעדים חדשים בהתמודדותו ואם לא להכריז, לבצע מבלי להכריז. אינני משמש כאן על תקן של יועץ אולם אם היו שואלים אותי היית ממליץ לבנק ישראל על סדרת צעדים מהקל אל הכבד:

  1. לעבור ממגננה תקשורתי בנוסח "לא נוכל להמשיך להתערב לעד" למתקפה בנוסח שרי האוצר והנגידים ביפאן וברזיל שאומרים שלא יתנו למטבע המקומי להתחזק ולאיים על הכלכלה המקומית.
  2. אם הכוונה להמשיך להשתמש בטקטיקת ההתערבויות המוגבלות, לעבור לביצוע בשעות מסחר דלילות על מנת שלרכישות יהיה אפקט משמעותי יותר וגם על מנת ליצור הרתעה.שינוי כללי משחק לא אהוד על השחקנים.
  3. העמקת המעורבות על פי כללי מסחר של ניתוחים טכניים, נקודות תמיכה והתנגדות ש"ייצרו" גלי STOPLOSS שיתרמו לפיחות.
  4. שיתוף פעולה עם האוצר לקביעת דרגות רגולציה החל בהקשחת התנאים לפעילות ודרישת בטחונות גבוהה משמעותית מזו הנדרשת היום מהשחקנים ועד מיסוי תנועות הון שאין בבסיסם השקעה בכלכלת ישראל. ברזיל כבר הוכיחה לעולם שאפילו מיסוי בהיקף נמוך לא הרחיק משקיעים זרים, אולם הרתיע את הספקולנטים. 2% מס שהטילוה ברזיל על תנועות הון זה נמוך מדי לטעמי .אמרתי זאת גם אז ועל כן ההרתעה הייתה מוגבלת אולם אני סבור ששר האוצר והנגיד הברזילאים לא יהססו להגדיל את שיעור המס לרמה אפקטיבית.

אם ברצוננו להגן על היצוא שלנו ועל הכלכלה המקומית כולה, אסור להסס מנקיטת צעדים אלו.

  1. יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
  2. אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
  3. החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.