להאיץ את התחרות הסלולרית

המכרז למפעיל סלולרי נוסף יפורסם כנראה היום (ג') או מיד לאחר החג. על אף שאי אפשר עדיין לברך על המוגמר, אלא רק לאחר שיימצא זוכה שיקבל את התדרים ויתחיל בהקמת רשת, אפשר לומר שמדובר ביום חג לשוק. זה הדבר הנכון לעשותו, ולמרות שהמכרז מגיע באיחור רב, טוב שהוא יוצא סוף-סוף.

מפעיל נוסף הוא הדבר הנכון לשוק הסלולר (וטוב יותר, מאפשר מפעילים וירטואליים בטכנולוגיית MVNO) מכיוון שהוא יגביר תחרות, יבסס תחרות יעילה על בסיס תשתיות עצמאיות ויעודד השקעות.

בשוק התקשורת כבר הוכח מזמן שהשקעות חדשות הן המאיץ הטוב ביותר לתחרות והשאלה מדוע ההנחה הזו לא הייתה כקו מנחה לנגד עיני משרד התקשורת לאורך השנים האחרונות - מעוררת דאגה. עכשיו מתקנים, וטוב שכך.

על-מנת להבטיח שהמכרז ייצא לפועל ומפעיל חדש ייכנס לשוק מציעה הממשלה סדרה של הקלות שנועדו להוות תמריץ רציני. מבחינת הממשלה, ההטבות שהיא מעניקה יחזירו את עצמן בדמות השקעות במשק, יצירת מקומות עבודה והורדת מחירים בשוק הסלולרי.

שיתוף אתרים לא מתרומם

האמצעי הכי יעיל שהממשלה מתכוונת להעניק למפעיל (או למפעילים החדשים, כי על הפרק נמצאות שתי רצועות תדרים בדור השלישי) הוא הנדידה הפנים-ארצית. הכוונה היא לאפשר למפעיל החדש להציע את שירותיו במהירות שיא, עוד לפני שישלים את הקמת הרשת הסלולרית שלו.

על פניו, קיים פתרון של שיתוף אתרים סלולריים, אך החקיקה והרגולציה מקשות על יישומו בפועל. גם אם המפעילים הקיימים יאולצו לאפשר למפעיל חדש להציב ציוד שלו באתרים שלהם על כל המשתמע מכך - גנרטורים, תחנת בסיס, כבלים ואנטנה - עדיין הוא או המפעיל הקיים יזדקקו להיתר בנייה.

מכיוון שזה הקושי המרכזי ברשויות היום, הרי שבלי נדידה, הגברת התחרות לא תעבוד. הרעיון עצמו דומה לדרך לשימוש ברשתות סלולריות בחו"ל: כשמטיילים במדינה זרה, לקוח ישראלי משתמש ברשתות מקומיות, כשעל הצג הוא רואה על איזו רשת הוא מתארח ומחובר. משרד התקשורת מכוון לאותו מקום, אך הלקוח של המפעיל החדש ימשיך להיות מזוהה ככזה, על אף שהוא ינדוד בין רשתות הסלולר הקיימות.

הוויכוחים בנושא הנדידה הפנים-ארצית בוועדת המכרזים פוסחים על השאלה כיצד בכלל אמורה הנדידה הזו לעבוד. מכיוון שהנדידה היא האמצעי היעיל ביותר כיום להכנסת שחקן חדש לשוק הסלולר, קיימות מספר אופציות לשימוש המפעיל החדש. משרד התקשורת אמור להסדיר זאת באופן סופי מול המפעילים במסגרת שימוע, אך זה מעוכב מסיבות לא ברורות.

השימוע ההנדסי שמעוכב אמור להסביר למפעילים הקיימים איך המפעיל החדש עומד להשתמש ברשת שלהם וכיצד עליהם להיערך לכך. ההסכם הכלכלי, מן הסתם, יותר מסובך לפתרון בגלל התנגדות המפעילים הצפויה, אבל בלי שיוסדר הנושא ההנדסי יהיה קשה לראות את הנדידה יוצאת לפועל.

פינג-פונג או נדידה ללא חזרה

יש שתי אופציות שנבחנות לצורך ביצוע הנדידה: באופציה הראשונה מתנהל פינג פונג בין רשת המפעיל החדש לרשת המפעיל המארח. למה הכוונה? לקוח של מפעיל חדש מוציא שיחה ברשת שלו והשיחה מתקיימת כל עוד יש לה כיסוי. ברגע שמסתיים הכיסוי של המפעיל החדש, הלקוח נודד אוטומטית למפעיל המארח וממשיך דרכו. ברגע ששוב מגיע המנוי לאזור כיסוי של הרשת החדשה, הוא חוזר להשתמש בה וכך הלאה.

באופציה השנייה, המנוי של המפעיל החדש מוציא שיחה דרך הרשת שנותנת לו כיסוי באותו אזור שבו הוא נמצא. אם הוא נמצא באזור הכיסוי של המפעיל שלו הוא נשאר מחובר אליו עד שהוא עובר לאזור שבו אין כיסוי ואז עובר למפעיל המארח. מאותו הרגע הוא נשאר אצל המפעיל המארח ולא חוזר לרשת של המפעיל החדש. השיחה ממשיכה להתקיים אצל המפעיל המארח עד לסיומה, גם אם הלקוח חזר לאזור כיסוי של המפעיל שלו.

נכון לעכשיו מסתמן שהמפעילים החדשים יעדיפו את האופציה הראשונה והמפעילים הקיימים יעדיפו את האופציה השנייה. למה? מפני שהמפעילים החדשים ירצו שהלקוחות שלהם ישתמשו ברשת שלהם כמה שיותר ולכן מבחינתם, הפינג פונג הוא האמצעי הטוב ביותר לכך. ואילו המפעילים הקיימים יעדיפו את האופציה השנייה מפני שאם כבר משתמשים ברשת שלהם, אז הם יוכלו לקבל יותר הכנסות מכל מנוי.

באופציית הפינג פונג קיימת בעיה של ניתוקים בגלל המעברים בין הרשתות, לכן סביר להניח שהמפעילים החדשים ירצו לוודא ששיטת הפינג פונג אינה פוגמת באיכות השיחות ללקוחותיהם. במקרה שיתברר שאכן יש בעיה של ניתוקים, כנראה שגם המפעילים החדשים יעדיפו את האופציה השנייה, כדי למנוע עוגמת נפש מלקוחותיהם.

ומה הנטייה של משרד התקשורת? המשרד נותן לשחקנים להחליט ביניהם באיזו שיטה לעבוד, אבל היה מעדיף את השנייה. זאת מפני שבשיטה השנייה מובטח תמריץ למפעיל החדש לפרוס כמה שיותר מהר את הרשת שלו כדי שמרבית השיחות יתקיימו ברשת החדשה. בקיצור, האחריות עליו היא יותר גדולה מכיוון שהוא חייב להבטיח מצד אחד איכות טובה יותר (כמה שפחות נדידות בין הרשתות) ופריסת הרשת שלו כמה שיותר מהר.

ולסיום הבהרה: בכתבה שהתפרסמה לאחרונה ב"גלובס הערב", ושתיארה את הקמת חברת yes, הושמט שמו של עו"ד יוסי עבאדי, שהיה אחד מהדמויות המרכזיות בדרך להכנסת החברה לשוק הטלוויזיה. עבאדי כיהן כחבר בוועדת פלד שהמליצה על שידורי הטלוויזיה בלוויין, כיהן כמנהל מינהלת הכבלים באותה תקופה והייתה לו תרומה רבה בהעלאת המיזם לאוויר.