הפרוטוקולים של יום כיפור: דיין התנגד לגיוס כל המילואים

גנזך המדינה התיר לפרסם בלילה את הפרוטוקולים הנותרים מישיבות הממשלה במהלך מלחמת יום הכיפורים, ואיפשר הצצה נדירה לקבלת ההחלטות בשעות שלפני מתקפת הפתע הערבית

בדיוק 37 שנים אחרי פרוץ מלחמת יום הכיפורים, חושפים הפרוטוקולים שמפרסם בלילה גנזך המדינה מה בדיוק אירע בשעות הבודדות שלפני המערכה - ואיך תפקדה הנהגת המדינה במהלך המלחמה ששינתה את פניה של מדינת ישראל.

שש שעות בלבד לפני תקיפת צבאות סוריה ומצרים, בבוקר יום הכיפורים הנורא ההוא, דנו ראש הממשלה גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל דוד אלעזר באפשרות לגייס מילואים במקרה שתיפתח מתקפה. הידיעות המודיעיניות, ובעיקר דיווחיו של סוכן המוסד המוביל "מלאך" - אשרף מרואן, ראש לשכתו של נשיא מצרים, העידו על כך שהמלחמה בפתח, אולם הנהגת המדינה התקשתה לקבל החלטות.

"דדו רוצה גיוס יותר גדול", אמר דיין, "אני מסויג. אני מציע לגייס את כל מילואי חיל האוויר, לגייס אוגדת שיריון בגולן ואוגדה לסיני. אם הדברים יחמירו ותתחיל אש - נגייס את המערך המלא. אחרת יהיה שאנו עושים מלחמה. לו הייתי חושב שאין מנוס, הייתי מגייס הכל. בעניין זה ייתכן שיש לרמטכ"ל דעה שונה".

בתגובה ענה הרמטכ"ל דדו: "המילואים שלא נגייס עכשיו לא יוכלו מחר להשתתף במלחמה. הם ייכנסו לפעילות רק ביום שני בבוקר. מילואים שלא נגייס עכשיו זה הפסד של יום. לכן אני בעד גיוס גדול".

לאחר ששמעה את הצדדים התייחסה ראש הממשלה גולדה לסוגיה. "אני שוקלת", אמרה. "יש עניין ההשפעה על המשק מחר. אם באמת מלחמה, זה לא אסון. אם תהיה מלחמה, אז לא נבין מדוע היה עיכוב של 12 שעות. יש מקומות שיש כבר הרגשה שמשהו קורה". דיין סיכם: "אם תאשרי גיוס מילואים גדול, לא אתפטר". גולדה אישרה גיוס מצומצם, ו-6 שעות לאחר מכן היו לוחמי צה"ל תחת מתקפה חסרת תקדים.

במהלך הדיון המיוחד דנו המשתתפים באפשרות של מתקפה מצרית."הם (המצרים) בשלים טכנית ומבצעית למלחמה, לפי התכנית שאנו יודעים עליה", ציין ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא. "הכל מוכן, אבל למרות העובדה שהם מוכנים, לפי דעתי, הם יודעים שיפסידו. סאדאת היום לא במצב שהוא מוכרח לעשות מלחמה. הכול מוכן, אך אין כורח. והוא יודע שהמאזן לא השתפר".

גולדה מצדה התעניינה: "היו תאריכים ודיבורים. הפעם זה אחרת?" ראש אמ"ן ענה לה: "הפעם זה אחרת. הוא עוד לא נתן הפקודה לצאת. יתכן שעד הרגע האחרון הוא יירתע. יכול להיות שאנו יכולים להשפיע על מה שהוא יעשה או יחליט".

במהלך הדיון עולה גם האפשרות לפתוח במכת מנע. "מבחינה מהותית, אנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעשות זאת הפעם", ציין דיין. "אם רק מצרים תתקוף, נוכל להכות בסורים. על סמך הידיעות שיש עתה, לא נוכל להכות מכה מונעת. אפילו חמש דקות קודם, אי אפשר".

הרמטכ"ל דדו הדגיש את יתרונות המהלך: "מכה מונעת היא כמובן יתרון עצום. היא תחסוך הרבה חיים". גולדה הסתייגה והסבירה: "מכה מונעת - נורא מושך. אבל זה לא 1967. הפעם העולם מתגלה במלוא נבזותו. לא יאמינו לנו. אם יתחילו רק בדרום אז ממילא אין בעיה. אך גם זה נראה במשך היום".

ביום השני למלחמה דנו הקברניטים באפשרות להרחיב את התקיפות בחזית הצפון עד דמשק. בדיון אצל גולדה אמר סגן ראש הממשלה השר יגאל אלון כי "הגיע הרגע להפעיל שלב נוסף של הפעולות: בלילה להפציץ את תחנת הכוח של דמשק מהאוויר, או את מסוף הדלק, או את המטכ"ל הסורי. אולי את נמל האוויר האזרחי של דמשק, ולהכות קשה בסביבות דמשק. הבירה תזועזע, הצמרת והממשלה יזועזעו. יכול להיות שזה יעזור לרכך את העקשנות הסורית".

צרו איתנו קשר *5988