דרך רבין פינת לינקולן

אני לא מתכוון להטיף כאן נגד אחדות ישראל, אבל תודו שפרק שדן במלחמת האזרחים, אירוע טראומטי ומכונן בהיסטוריה האמריקנית, כשהוא משודר במוצאי יום הזיכרון הרשמי ליצחק רבין, מעורר כמה תהיות. אני לא מתכוון להשוות כרגע בין אברהם לינקולן ליצחק רבין למרות ששניהם שילמו בחייהם על החלטתם להכריע בנושא שפילג את העם שעליו משלו. אבל הכמיהה למנהיג שנוכח פני ההיסטוריה מסוגל לקבל החלטות כואבות, כדי לשנות את המציאות עבור הדורות הבאים, בהחלט עולה מהצפייה.

אצל האמריקנים עברו לא מעט שנים בין החלטתו של לינקולן לבטל את העבדות, ועד שהושג שיוויון מלא לשחורים. גם אם זה אומר שנצטרך להמתין כאן בערך עוד 150 שנה עד שניני-ניננו יזכו לשלום, דיינו.

הרייטינג של רבין

איך רמטכ"ל ששת הימים הפסיד במלחמה בין ערוץ 10 ל"רשת"

ביום ראשון נכתב כאן שערוץ 10 סימן, לא בפעם הראשונה, את ימי השידור של "רשת" (א'-ג'), כחולייה החלשה של הערוץ המתחרה. נתוני הרייטינג של יום ראשון "הנשי", עם גלית גוטמן בנבכי הזוגיות ומיה דגן בנבכי זיכרונות הילדות, צריכים לעורר את "רשת" להגיב ומהר. רפי גינת ו"כלבוטק" עוד הצליחו לגבור על גוטמן, בהפרש קטן יחסית, אבל הסרט "איפה היית כשרבין נרצח?" כבר הפסיד לדגן. ב"רשת" יכולים לטעון, אולי בצדק, שזה המחיר שמשלמים על הרצון להיות ממלכתי, אבל מעניין יהיה להמשיך ולעקוב אחרי הנתונים של ימי ראשון הבאים, בעיקר בגלל העובדה שערוץ 10 בנה מעין "גירלי פאואר", ערב שידור שמכוון לנשים צעירות יחסית, קהל מאוד משמעותי לרייטינג וקורץ מאוד למפרסמים.

חמש בעשר

חמישה סרטים לכל מי שמסוגל לוותר על ערב דרמטי בליגת האלופות

אני מודה שאצלי בבית למשל, אין התלבטויות בנוגע למה לראות בטלוויזיה הערב: מי שרוצה לצפות בליגת האלופות, וולקאם. מי שמסוגל לצפות בערב הזה בערוצים אחרים, יכול מצדי לצאת למסע סביב העולם ולחזור במאי, עם תום עונת הכדורגל. יחד עם זאת, בהביני שלמרבה הצער, לא כל אחד ניחן ביכולת האינטלקטואלית של איציק זוהר, נניח, הנה חמישה סרטים, הערב סביב השעה 22:00, שאפשר להעביר איתם את הלילה: "נער קריאה" (22:00, "הוט גולד") עם קייט ווינסלט, אינו סרט קל לצפייה, לא בגלל המראות אלא יותר בגלל השאלות המוסריות שהוא מעלה. כך גם באשר ל"בנים אינם בוכים" ("הוט דרמה", 22:00) שישודר במקביל, עוד סרט שבו שחקנית, הילארי סוונק, עושה תפקיד נהדר, כנערה שמתחזה לנער. שוב, לא מדובר בסרט קל או מבדר, אבל הוא בהחלט שווה את המאמץ.

האתנחתה הקומית של הערב מגיעה מכיוון יו גראנט ב"רווק פלוס ילד" (21:30, "יס 1") על-פי ספרו של ניק הורנבי (דווקא אוהד מפורסם של ארסנל, ששיחקה כבר אתמול): גבר אמיד אך ריקני, שמתחזה לאב חד-הורי כדי להתחיל עם אמהות צעירות, ובתוך כך מכניס לחייו נער דחוי שעומד לטלטל את עולמו האנוכי.

חובבי, ובעיקר חובבות ליאונרדו דה-קפריו, מוזמנים לצאת עמו אל "החוף" (22:00 "יס 2"), פנטזיה שנעה בין סרט נעורים לסרט אימה, כשחבורת צעירים מנסה להקים חברה אוטופית על אי נידח בתאילנד. במשפט אחד: כשבעל זבוב פגש את אפוקליפסה עכשיו. עוד שני כוכבים נותרו הערב: ג'ון טרבולטה ודנזל וושינגטון, אם כי לא זה מסוג הסרטים שבזכותם נבנתה הקריירה שלהם: "חטיפת הרכבת התחתית 123"

(22:00, יס 4) הוא סרט פעולה מופרך. לצפייה ביתית בטלוויזיה הוא בהחלט סביר, למרות שגם הוא לא מצליח לענות על השאלה שפוגמת באמינותו כבר מהרגע הראשון: מטוס, אוניה, רכב - חסרים אמצעי תחבורה בעולם כדי שמישהו יהיה נואש מספיק כדי לחטוף את אמצעי התחבורה היחיד שישאיר אותו מתחת לאדמה?