צה''ל מנסה לטרפד ההסכם עם האוצר על העלאת גיל הפרישה

צה''ל ביקש לפתוח מחדש את ההסכם עם משרד האוצר על העלאת גיל הפרישה של אנשי הקבע - כך עולה ממסמך ששלח הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף אביחי מנדלבליט, ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין לפני כחודש והגיע לידי "גלובס".

לטענת הפצ''ר, ישנם "קשיים משפטיים של ממש העולים מהסיכום לגבי מודל שירות הקבע", ו"נוכח קשיים אלו, ראוי לקיים דיון בעניין בהשתתפות הגורמים המשפטיים הרלוונטיים". במסמך ששלח הפצ"ר הוא טוען כי בקשתו מבוססת על סעיף מההסכם, הקובע כי הוא "יועבר ליועץ המשפטי של משרד האוצר ובצה''ל... מחלוקות משפטיות, ככל שיהיו, יובאו להכרעת היועמ''ש".

לפי הסיכום שהגיעו אליו משרד האוצר וצה''ל באוגוסט השנה, בתום דיונים אינטנסיביים שארכו כשנה וחצי, יעלה גיל הפרישה הממוצע של כלל אנשי הקבע מ-45 ל-50 משנת 2029. עוד סוכם כי הגיל המינימלי לפרישה של חיילים שאינם לוחמים (למעט המערך הטכנולוגי ואוכלוסיות ייחודיות) יעמוד על 48 משנת 2020 ויישאר ללא שינוי ללוחמים - 42.

בחודש האחרון התקיימו דיונים מרתוניים סביב הנוסח הסופי של הפרק העוסק בהעלאת גיל הפרישה בצה"ל בחוק ההסדרים, אך הצבא לא הצליח להביא לשינויים מהותיים והחוק הונח אתמול על שולחן הכנסת. כעת חוששים באוצר מפתיחתו מחדש וטוענים כי גורלו תלוי גם בוועדה שתטפל בו. ל"גלובס" נודע כי שלושה ראשי ועדות נאבקים על הטיפול בסוגיה נפיצה זו: יו''ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה), יו''ר ועדת העבודה והרווחה, חיים כץ (ליכוד), ויו''ר ועדת חוץ וביטחון, צחי הנגבי (קדימה). מבחינה עקרונית, אין מניעה לאף אחת מהוועדות הללו לעסוק בנושא.

"הופעל לחץ על צה"ל"

במסמך שאורכו 14 עמודים, פורש הפצ''ר שורה ארוכה של טיעונים המסבירים את בקשתו. ראשית, הוא טוען כי "המו''מ נערך בסד זמנים דחוק ולא נטלו בו חלק גורמים משפטיים". יתרה מזאת, הוא כותב כי "הלחצים שהופעלו על צה''ל" חייבו אותו "להגיע לסיכום כמעט בכל מחיר ובקובעי הזמן דחוקים", דבר שלא "איפשר שילוב ייעוץ משפטי שוטף".

כמו כן, "מעמדם הייחודי של משרתי הקבע, הנעדרים ארגון עובדים היכול לייצגם ולא נתונות לו הזכויות וההגנות הקבועות במשפט העבודה הקיבוצי, מצדיק לבחון בקפדנות וביתר זהירות את הנגיעה בזכויותיהם". עוד נטען כי הסיכום אינו מתייחס ומתחשב ב"היעדרו של מנגנון תגמול בגין הפגיעה הנגרמת למשרתי הקבע כתוצאה מהעלאת גיל הפרישה ומן השינוי המהותי שיחול באופי שירותם".

הפצ''ר כותב עוד כי "ההסכם מעלה את גיל הפרישה גם ביחס למי שנמצא בשירות", ואף על פי שההסכם קובע "מהלך מדורג... מדובר במדרג תלול ומהיר שאין לו תקדים". בנושא זה מזהה הפצ''ר בעיה כפולה: גיל המינימום הנקבע נמוך מהציפיות והוא אינו מאפשר לפתוח בקריירה שנייה: "לציפיות אלו מעמד משפטי, לכן יש ליתן להן הגנה בהסדר". עוד נטען כי "הסיכום שהושג בענייננו (משרתי הקבע - א"פ) חורג באופן מהותי מהסדרים" אחרים באותו נושא. לפיכך קובע הפצ''ר כי "'מודל הקבע החדש' שעליו סוכם כרוך בפגיעה משמעותית בזכויותיו של הפרט... למשרת הקבע קיים אינטרס לגיטימי כי הסדרי הפרישה הנהוגים בצה''ל, שהיוו שיקול מרכזי להחלטתו להצטרף לשירות הקבע, על מאפייניו השונים, ינהגו אף לגביו".

ממשרד האוצר סירבו להגיב לדברים.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בסיכום בין צה"ל לבין משרד האוצר בעניין מודל הקבע החדש נקבע כי הסיכום יועבר לייעוץ משפטי בצה"ל ובמשרד האוצר, ומחלוקות משפטיות ככל שיהיו, יובאו להכרעת היועץ המשפטי לממשלה. בהתאם לסיכום, פנה הפצ"ר לפני כחודשיים אל היועץ המשפטי לממשלה. בפנייה הועלו מספר קשיים משפטיים העלולים להתעורר, בראיית הפצ"ר, בכל הנוגע להסדרי המעבר ליישום הסיכום. בעקבות הפנייה ובחינה משפטית, גובשה הצעת חקיקה המעגנת את הסיכום וצה"ל נערך כמובן ליישומה".

 11