הקרנות יוצאות לקרב

האטה בהשקעות הון סיכון בטכנולוגיות ירוקות בקליפורניה, תפגע קשות בקלינטק הישראלי

בשבוע שעבר פרסמו 68 חברות השקעה הצהרה, שקוראת לתושבי קליפורניה להתנגד ל"הצעת חוק מספר 23", עליה יתבקשו להצביע בבחירות הקרובות בנובמבר.

"הצעה 23", אם תתקבל, תקפיא את חוק ההתחממות הגלובלית שנחקק בקליפורניה ב-2006 ושחייב נקיטת אמצעים להפחתה של פליטת גזים רעילים לאוויר העולם.

לפי החוק, החל מ-2011 חייב כל מי שיש לו נגיעה בנושא, לטפל ברמות הפליטה, עד שב-2020 תחזור רמת הפליטה לזו שנמדדה ב-1990. חוק זה הפך את קליפורניה לאחת מהמדינות המובילות בארה"ב ובעולם כולו בחקיקה ירוקה ובעידוד השימוש בטכנולוגיות קלינטק.

אבל, בחודשים האחרונים נקטו מספר חברות תעשייתיות גדולות ביוזמה להקפיא את החוק, בטענה שמימושו יעלה כסף רב, ייאלץ אותן לפטר עובדים ויתרום לעליית מפלס האבטלה המדאיג בקליפורניה, שעומד כיום על מעל 12%. "הצעה 23", אם תתקבל, תקפיא את החוק עד שיירד מפלס האבטלה בקליפורניה אל מתחת ל-5.5%.

לא רק מלחמת אינטרסים

כנגד היוזמה יצאו בתקיפות 68 חברות השקעה, ביניהן קרנות הון סיכון ידועות, כמו קליינר פרקינס, ונטאג'-פוינט (שמושקעת גם בבטר פלייס), USVP וגם קיינן פרטנרס (בה שותף הח"מ). המשקיעים טוענים ש"הצעה 23" תפגע קשות בתעשיית הקלינטק בקליפורניה, תגרום לפיטורי אלפי עובדים, תגרור עלייה במחירי האנרגיה ותחמיר את זיהום האוויר. אם תתקבל ההצעה, מאיימים המשקיעים להפסיק להשקיע בטכנולוגיות אנרגיה ירוקה. גופי השקעה אלו מדווחים על 9 מיליארד דולר שהשקיעו בקלינטק בקליפורניה. הם מאיימים שמעתה יפנו את כספיהם להשקעה במדינות אחרות.

זוהי מלחמת אינטרסים בין גופים כלכליים, אבל יש לה גם משמעויות לגבי איכות החיים וסוג העולם שתושבי קליפורניה החליטו כבר ב-2006 שהם רוצים לחיות בו.

לדיון הציבורי הזה בקליפורניה יש גם זווית ישראלית. ראשית, האטה בהשקעות הון סיכון בטכנולוגיות ירוקות בקליפורניה, תפגע קשות בקלינטק הישראלי. חברות ישראליות רבות שותפות לתוכניות פיילוט בקליפורניה ונהנות מסיוע ומענקים מגופים ציבוריים שונים שם. אסור להמעיט בעוצמת המכה שעלולה התעשייה המקומית לחוות, אם תתממש הפגיעה בקלינטק מעבר לים.

בנוסף, גם למלחמת האינטרסים יש הקבלה מקומית ישראלית. לאחרונה נמתחה ביקורת קשה על קרנות ההון סיכון הישראליות, בעקבות בקשתן לגבש מדיניות ממשלתית שתעודד השקעה בקרנות המקומיות, כדי להציל את ההיי-טק הישראלי.

אם לשפוט לפי מאמרי המערכת נוטפי הארס, תגובות הטוקבקיסטים ואווירת העליהום הכללית, עדיף לנו לצפות בקריסתן של הקרנות ובהיעלמותם של למעלה ממיליארד דולר בשנה מנוף ההיי-טק הישראלי, מאשר לתמוך בקרנות, ששכנעו משקיעים זרים להשקיע בישראל.

קרנות ההון סיכון הישראליות יכולות להתעודד ממקבילותיהן מעבר לים. אם הקרנות מאמינות שיש להצלחתן חשיבות גם לאינטרס הציבורי הכללי, הן אינן צריכות להתבייש בכך. לפעמים, האינטרס הציבורי יכול להשתלב עם האינטרסים הכלכליים של גופים עסקיים. מה שנכון לקליינר פרקינס ולקרנות נוספות בקליפורניה, אולי נכון גם במדינת ישראל.

יזהר שי הוא שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל