כאן קונים קולות בכיף

תחקיר "הסאנדיי טיימס" על פיפ"א מציג את אחת הבעיות הגדולות בארגון: יותר מדי כוח לבעלי זכות ההצבעה

לא בטוח שאפילו ב"סאנדיי טיימס" ידעו איזה השלכות יהיו לתחקיר שפרסמו בשבוע שעבר. אותו תחקיר מצולם שבו נראו שני חברי הוועד המנהל של פיפ"א כשהם מוכנים לקבל שוחד בעבור תמיכה באחת מהצעות המכרז לאירוח המונדיאלים ב-2018 ו-2022. התחקיר הזה עשוי להביא לחיסול של אחת התופעות המכוערות (והמקובלות) בספורט העולמי, ובמקביל עשוי להביא להגברת הפיקוח על ארגוני הספורט הפועלים כמונופולים.

***

כבר אתמול (ג') הודיע שר הספורט של שווייץ על הקמת ועדה שתיבחן את הידוק הפיקוח על גופי הספורט הנמצאים במדינה. הסיבה ברורה: 50 גופי ספורט בינלאומיים, לרבות הוועד האולימפי הבינ"ל, פיפ"א, אופ"א ועוד עשרות התאחדויות ספורט בינ"ל, פועלים בשווייץ הניטרלית, בין היתר מתוך זיהויה כמקום נוח לפעולה, עם פיקוח רופף יחסית מטעם המדינה. לזה תוסיפו את היבטי המיסוי הנוחים והסודיות הבנקאית במרכזה של אירופה, והנה מקום ראוי לשבת בו.

התגובה של פיפ"א לעניין היא בינתיים פרסונלית. עמוס אדאמו מניגריה, שביקש 800 אלף דולר בעבור מימון פרויקט אישי וריינאלד טמארג'י מטהיטי, שדרש העברה של 2.4 מיליון דולר לאקדמיה שהוא קשור אליה, לא ישתתפו בהצבעה ב-2 בדצמבר על זהות המארחות ב-2018 ו-2022. הם הושעו מיידית על-ידי התאחדות הכדורגל העולמית, שחוששת מפני ביקורת גוברת והולכת בגין הפרשה הזו, שמצטרפת לביקורת על הקשרים שהיו לה עם חברת המדיה ISL, שהתמוטטותה בראשית העשור הקודם חשפה התנהלות מושחתת של חלק מראשי הארגון.

ספ בלאטר נשיא פיפ
 ספ בלאטר נשיא פיפ

ספ בלאטר. שחיתויות? בפיפ"א?! (צילום: רויטרס)

כדי להבין איך הפכו ההצבעות לאירוח אירוע ספורט למקור לצרות, צריך לראות למה הפכו אותם אירועים. בשלושת העשורים האחרונים הפכו המגה-אירועים למוקד ההכנסות עיקרי של התאחדויות הספורט. הדו"ח הכספי האחרון של פיפ"א שהוצג בקיץ האחרון מציג תמונת הכנסות של 1.059 מיליארד דולר ב-2009, כאשר 1.022 מיליארד מגיעים מסעיף "הכנסות מאירועים" - 97% מסך ההכנסות. מכאן החשיבות האדירה בבחירה במדינות המארחות את הטורנירים.

רק הוועד האולימפי הבינ"ל (IOC), שגורף את ההכנסות בגין המשחקים האולימפיים ומשחקי החורף האולימפיים, מכניס יותר כסף מפיפ"א: המחזור האולימפי הנוכחי 2009-2012 יניב הכנסות של כ-5 מיליארד דולר. גם כאן קיימת חשיבות עצומה לבחירה של העיר המארחת.

אלא שמבנה ההצבעה בוועד האולימפי ובפיפ"א שונה באופן משמעותי. עד שנראה כי האפשרות לגרום להטיה בבחירת המדינה המארחת את המונדיאל היא פרצה הקוראת לגנב. ה-IOC התמודד בסוף המאה ה-20 עם פרשת שוחד, שבה קיבלו חלק מחברי הוועד האולימפי הבינלאומי כסף, מלגות לימודים וטיפולים רפואיים בעבור תמיכה בסולט לייק סיטי לאירוח משחקי החורף ב-2002. הוועד האולימפי הבינלאומי שינה פניו ברפורמה מרחיקת לכת על מנת שמקרים דומים לא יישנו, עד כי שינה את הליך הבחירה מן היסוד - לא עוד ביקורים בערים המתמודדות ומפגשים עם חברי ועדת המכרזים. בנוסף, חברי הוועד האולימפי הבינלאומי שעד המקרה מונו לתקופה ללא הגבלה עד אשר הגיעו לגיל 80, עומדים כעת לבחירה מחדש בכל שמונה שנים.

***

פיפ"א לא עמדה במבחן כבר בקיץ 2000. על הפרק עמדה בחירת המדינה המארחת את טורניר 2006. אנגליה ודרום אפריקה, שנתמכה בידי הנשיא ספ בלאטר, היו המובילות. למרות זאת, לסיבוב ההצבעה האחרון הגיעו דרום אפריקה וגרמניה. נציג אוקיאניה בוועד המנהל של פיפ"א - הגוף הבוחר את המדינה המארחת, צ'ארלס דמפסי מניו זילנד, עשה את החשבון שלו והחליט להימנע בהצבעה המכריעה. ההחלטה שלו הביאה לכך שגרמניה נבחרה לאירוח הטורניר ברוב של 12 מול 11.

הכוח של הבוחרים בפיפ"א הוא עצום: כל אחד מחברי הוועד המנהל (24 חברים ועוד נשיא) שקול ל-4% מסך הבחירה (4.16% בדילול הנשיא שמצביע רק אם יש תיקו) - כמעט כמו עסקת בעלי עניין בשוק ההון. המשמעות של "קניית" קול אחד היא בבחינת הכרעת הכף.

גם בהתאחדות הכדורגל האירופית הסיפור דומה: רק 13 נציגי הוועד הפועל של אופ"א מצביעים לבחירת המדינה שמארחת את טורניר היורו, עוד אירוע שהשפעתו על המדינה המארחת ועל אופ"א הוא עצום.

ההכרעה בוועד האולימפי הבינלאומי שונה לחלוטין: כל חברי המליאה משתתפים בהצבעה, בניכוי חברי הוועד שערים ממדינותיהן מתמודדות על האירוח. לכן, מספר המשתתפים בהצבעה הוא כ-100 נציגים, וההשפעה שלהם זניחה בהרבה מזו של חברי הוועד המנהל של פיפ"א בהצבעה המקבילה שמקיימת התאחדות הכדורגל הבינלאומית.

חגיגות בברזיל לאחר ההכרזה על אירוח מונדיאל 2014 / צילום: רויטרס
 חגיגות בברזיל לאחר ההכרזה על אירוח מונדיאל 2014 / צילום: רויטרס

חגיגות בברזיל לאחר הבחירה במדינה לאירוח מונדיאל 2014 (צילום: רויטרס)

סמכויות חברי הוועד המנהל של פיפ"א הן אדירות, ואין להן כמעט תחרות בין גופי הספורט העולמיים. בעיה נוספת היא העובדה שמבנה הוועד המנהל מושתת על ההתאחדויות האזוריות של הארגון, דבר שעשוי להטות את ההצבעה וליצור גושים חוסמים שיפעלו לטובת האינטרסים היבשתיים מאשר לטובת הכדורגל העולמי. לדוגמה, נציגי יבשות שיודעים שהסיכוי שלהם לזכות באירוח הקרוב קלושים, עשויים לקבל הצעות לתת את קולם בבחירה הקרובה, בתמורה ל"החזרת" הקול בטורניר שלאחר מכן.

***

באופן פרדוסקלי, החליטה פיפ"א כי רק 22 מחברי הוועד המנהל של פיפ"א והנשיא ישתתפו בעוד חודש וחצי בבחירת המדינות שיארחו את המונדיאלים ב-2018 ו-2022. כל אחד מהקולות שלהם יהיה עכשיו משמעותי אפילו יותר. אפשר רק להניח כמה לחץ יופעל עליהם בחודש וחצי הקרובים. או במילים אחרות: אילו הצעות יעופו לכיוונם מעל ומתחת לשולחן.