לא, הם לא יוכלו: הדמוקרטים יאבדו השליטה בקונגרס?

הענן שמרחף מעל המפלגה הדמוקרטית בארה"ב נעשה קודר מיום ליום: מזה כמה חודשים מצטברים סימנים שהמפלגה הרפובליקנית תופסת תאוצה על הסטרואידים של התנועה הימנית הקיצונית שמכנה עצמה "מסיבת התה", לקראת הבחירות לכל בית-הנבחרים ולכשליש מהסנט, ביום ג' הקרוב. אך סקרים עדכניים מראים שמדובר ביותר מסימנים: הדמוקרטים צריכים לצפות לתבוסה ודאית קשה מאוד בעוד חמישה ימים. שום דבר לא יעזור, גם לא הגיחות הקדחתניות שעורך בימים אלה נשיא ארה"ב, ברק אובמה, למחוזות בחירה שבהם אולי אפשר לנסות להציל משהו.

יש סבירות גבוהה מאוד שהבוחרים ישללו מהדמוקרטים את השליטה בבית-הנבחרים. הרוב של עשרות המושבים שגרפו הדמוקרטים בבית לפני שנתיים צפוי להתאדות. "זו הכתובת שכבר כתובה על הקיר", אומר אנליסט. השליטה בסנט תישאר, כנראה, בידי הדמוקרטים, אבל הרוב של תשעה מושבים שממנו הם נהנו בשנתיים שחלפו עלול להצטמצם לאחד או שניים. לא מן הנמנע, אבוי להשפלה, שהדמוקרטים יוסיפו להיאחז ברוב בסנט רק בעזרת קולו של סגן הנשיא, שנקרא להכריע במצבי תיק"ו, כלומר 50 מושבים לכל מפלגה.

תוצאות הבחירות יהיו רעידת אדמה, אבל היא תהיה בעוצמה של 5 בסולם ריכטר, מקסימום. אמות הסיפים ירעדו, אבל לא יקרסו. כבר היו דברים מעולם. ב-1994, כתום שנתו השניה של ביל קלינטון בבית הלבן, כבשו הרפובליקנים את שני בתי הקונגרס, כתבו את "החוזה עם אמריקה" ושמעו את משק כנפי ההיסטוריה. אבל כעבור שנתיים נבחר ביל קלינטון לתקופת כהונה נוספת והמהפך הרפובליקני גווע בקול דממה דקה.

הפרספקטיבה ההיסטורית הזו לא תכהה, כמובן את עוקץ התבוסה הדמוקרטית בשבוע הבא. הרפובליקנים יראו בהישג שלהם הוכחה ניצחת לכך שהעם בארה"ב דחה בשתי ידיים את האג'נדה הליברלית המרחיבה של אובמה; שהבוחרים התפכחו מאשליית השינוי שהובטח אך לא מומש. הדמוקרטים, לעומתם, יטענו שתבוסתם היא תולדה של ביש מזל וקוצר זמן. שיעור האבטלה הגבוה, שכמעט נוגע ברף 10%, ומשבר הנדל"ן שלא מרפה ולא מתרפא הם שקעקעו את החלום הדמוקרטי. הבור שכרה אובמה למשק האמריקני פשוט היה עמוק מדי, יאמרו הדמוקרטים. אפילו נשיא גאון כאובמה לא הצליח לצאת ממנו אחרי שנתיים בלבד.

כך או כך, סקר של "ניו יורק טיימס" ורשת סי.בי.אס, שפורסם לפנות בוקר (ה'), מראה שרכיבים קריטיים של הקואליציה שהניפה את אובמה לבית הלבן ב-2008 ושהעניקה לדמוקרטים את השליטה בקונגרס ב-2006 נוטשים את הדמוקרטים ועורקים לרפובליקנים.

לפי הסקר, הצליחו הרפובליקנים למחוק את כל ההישגים שקוששו הדמוקרטים בסבבי הבחירות הקודמים בקרב נשים, קתולים, אמריקנים עם רמות הכנסה לא גבוהות ועצמאים, כלומר אלה שאינם מזוהים עם שום מפלגה. אם נשים רבות יותר יצביעו בעד הרפובליקנים, זו תהיה הפעם הראשונה שכך יקרה מאז 1982, שבה החלו למדוד זאת.

נתוני הסקר מציירים תמונה של אומה בלתי שקטה ומאוכזבת. כה גדולות האכזבה והתסיסה עד ש-57% מהנשאלים (בוחרים רשומים) אמרו, כי הם מוכנים לקחת השנה סיכון ולהצביע בעד מועמדים עם מעט ניסיון פוליטי באמתחתם. יותר מרבע מהנשאלים ציינו שהם מוכנים אפילו להצביע בעד מועמדים שחלק מדעותיהם "נראות כקיצוניות". תוצאות כאלה מצביעות על כך שהבוחרים נפתחו לפני תנועת "מסיבת התה", למרות שחלק גדול מהמועמדים שלה מחזיקים בדעות קיצוניות ביותר.

לגבי הנושא שעומד במרכז מערכת הבחירות, הכלכלה, הצליחו הרפובליקנים למחוק את הייתרון המסורתי שממנו נהנים הדמוקרטים: תפיסת רוב הבוחרים שהמפלגה הדמוקרטית היא בעלת יכולת גבוהה יותר ליצור מקומות עבודה חדשים. ברוב גדול, מגדירים הנשאלים את הרפובליקנים כבעלי יכולת גבוה יותר לצמצם את הגירעון התקציבי.

כמעט 90% מהנשאלים אמרו, כי שהוצאות ממשלתיות הן נושא חשוב ויותר ממחציתם אמרו, שהם מצדדים בממשלה קטנה יותר שתציע פחות שירותים לאזרחים. אבל הסקר גילה התנגדות ברורה מאוד לטיפול של הממשל או הקונגרס בבעיה רגישה, שהיא אולי אחד מהאתגרים הגדולים שעומדים לפני ארה"ב: צמיחת העלויות של הטבות הביטוח הלאומי והעלאת גיל הפרישה לגימלאות כדי שיהיה אפשר לטפל בבעיה הזו.

שיעור שביעות הרצון מאובמה עצמו הוא 43% אצל בוחרים רשומים. זה בערך היה שיעור שביעות הרצון מקלינטון בתקופה המקבילה ב-1994, שבה השתלטו, כאמור, הרפובליקנים על שני בתי הקונגרס. ועם זאת, כמעט 60% מהנשאלים הביעו אופטימיות לגבי השנתיים הבאות של אובמה בבית הלבן, וכמעט 70% אמרו, שהשפל הכלכלי הוא זמני בלבד.