איך דבר שלא התחיל יכול להתעכב?

הסיפור המרתיח של הקו הרכבת המהיר עלול לחזור על עצמו בפרויקט הגדול הבא

בשבוע שעבר דנה הוועדה לביקורת המדינה בכנסת בממצאי דוח המבקר על השערורייה ששמה קו הרכבת המהיר לירושלים. מדובר, למי שלא מכיר, בפרויקט שאמור היה להיגמר ב-2008 בעלות של 3 מיליארד שקלים.

מועד הסיום הנוכחי הוא 2017, והעלות כבר חוצה את רף ה-7 מיליארד שקלים. המחדלים סביב בניית הקו המהיר הזיקו לא רק לכיס הציבורי; מדי בוקר הם מוציאים מדעתם כמה עשרות אלפי נהגים שתקועים בפקקים בעלייה לירושלים. ה

מבקר עשה אולי עבודה רצינית בתחום איסוף הממצאים, אך לא הצליח למצוא אף גורם שיישא באחריות לתקלה.

אלא שהסיפור המרתיח של הקו המהיר עלול לחזור על עצמו בפרויקט הגדול הבא של הרכבת, פרויקט החשמול. קווי הרכבת בישראל, שפועלים עדיין על דיזל, אמורים להפוך בשנים הקרובות לחשמליים. הממשלה כבר תקצבה את הפרויקט בסכומי עתק: 8 מיליארד שקלים לחשמול הפסים, לרכישת הציוד ולתחזוקה, ועוד 3 מיליארד לשני קווים חדשים - עכו-כרמיאל ורכבת העמק שאמורים להיבנות מלכתחילה כחשמליים.

אלא שכבר כיום, עוד לפני שהפרויקט התחיל, צצים סימני שאלה מטרידים. אחד מהם הוא הכרזת הרשות כי הקווים החשמליים הראשונים יתחילו לפעול כבר ב-2015. חישוב פשוט מראה שלוח הזמנים הזה הוא פשוט לא ריאלי: המכרזים לבחירת מתכנן לקווים וקבלן הקמה אמורים להימשך שנה לפחות, ועבודת התכנון עצמה אורכת כחצי שנה. גם אם בדרך לא יהיו הפתעות, תביעות משפטיות ועיכובים - ויהיו - יישארו בערך שנתיים לשלב ההקמה.

הערכות סבירות יותר מדברות על אי-שם ב-2017-2018. אולי כדאי קודם לתכנן ולהציג לוח זמנים ריאלי, ורק אז לשפוך את הכסף?