עו"ד דוד חודק: הפוליטיקאים מפנים את שנאת העם לשכר המנהלים

אמר בכנס של קסלמן וקסלמן: "הפוליטיקאים מתנפלים על שכר הבכירים ומציגים אותם כחתולים שמנים - כי הם לא מאשימים את עצמם" ■ "אני נגד טיפול בשכר הבכירים באמצעות חקיקה"

‎‎‏"אם חברה משלמת מסים כדין, מרוויחה יפה ומצייתת לחוק - למה ההון האנושי בה, כלומר המנהלים, לא יזכו לתגמול ראוי? למה כל העולם נרעש ונרגש? אני נגד טיפול בשכר מנהלים באמצעות חקיקה. צריך להשאיר את ההחלטה בידי הדירקטוריון ולאפשר מצוינות" - כך אמר הבוקר (יום ג') עו"ד דוד חודק מפירמת עורכי הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', בכנס על תוכניות תגמול למנהלים בכירים שערכה פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן ‏PWC‏ בבית הבורסה לניירות ערך בתל-אביב.

‏עו"ד חודק הביע פליאה על "ההתנפלות המוזרה והלא מידתית" על שכר המנהלים, וטען כי העברת האחריות לאסיפת בעלי המניות לא תפתור את הבעיה. "הדגשת היתר של הנושא בעיניי טיפה מוזרה", אמר חודק. "אובמה עוסק בזה, סרקוזי עוסק בזה - אבל האם כל ההתנפלות על שכר מנהלים אינה התנפלות פוליטית?"

לדבריו, "ברור שמנהלים השפיעו על המשבר, וייתכן אפילו שהגזימו בתגמול שקיבלו. אבל זה לא באמת מה שהשפיע על המשבר או גרם לו. ההתנפלות של פוליטיקאים על המנהלים ושכרם נובעת מכך שפוליטיקאים אף פעם לא מאשימים את עצמם. אז את מי הם יאשימו? לא את הרגולטורים שאותם הם בחרו בעצמם, אלא את המנהלים. לכן פוליטיקאים מפנים את שנאת העם למנהלים ומציגים אותם כחתולים שמנים".

לדברי חודק, "יש תפיסה שגויה שאם ניתן לאסיפת בעלי המניות להחליט על שכר המנהלים - כל הבעיות ייפתרו. לפעמים עדיף שלא בעלי המניות ישלטו בכיפה, לעתים הם אגרסיביים יותר מהמנהלים. בישראל יש בעיה נוספת - לעתים בעל השליטה אדיש לשכר המנהלים, כי הוא שולט בחברה דרך שרשור ואינו משלם את מרבית הסכום מכיסו".

‎‎חליפה לפי מידה

‏"מנהלים בכירים אינם מלאכים, ואם יוצרים תוכניות שהתגמול למנהלים בהן מבוסס על פרמטר אחד שנמצא בשליטת המנהל, דברים קורים. אם ייקבע יעד אחד יהיה לחץ גדול להגיע ליעד", אמר בכנס רו"ח אבי ברגר, שותף מנהל בקסלמן וקסלמן ‏PWC‏.

ברגר דיבר על המשבר הכלכלי ואמר כי "אלה היו ימי פומפיי האחרונים. בארצות-הברית בעיקר היו אנשים צעירים שלא לקחו סיכון מהותי, אבל הרוויחו סכומי כסף אדירים. מפחיד לחשוב מה היה קורה בישראל אם היה כאן מנגנון של תגמול על איגוח נכסים במזרח אירופה".

לתפיסתו של ברגר, הדירקטוריון הוא המפתח. "תפירת תגמול אינה קונפקציה אלא חליפה לפי מידה, וטיב התגמול שווה לטיב הממשל התאגידי. בכל מקום שיש כשל במערכת התגמול, קרוב לוודאי שתמצאו כשלים בממשל תאגידי".

לדברי ברגר, "היכן שהדירקטוריון על מרכיביו וועדותיו אינם מתפקדים, הדבר בא על ביטויו במערכת התגמול. לעתים היא סתמית, או כזו שמגיעה לתוצאות אבסורדיות, או נסמכת רק על מדד אחד. האחריות היתה, נשארה ורק תתחזק - של הדירקטוריון. בעקבות המשבר אחריותו רק תתחזק, ויהיו גם תביעות נגד דירקטורים בנושא תגמול".

הילי קרייזלר, ראש מחלקת תגמול וממשל תאגידי בקסלמן וקסלמן, אמרה כי פרמטר מרכזי בתוכניות תגמול מנהלים הוא היחס בין תשלום רכיב קבוע (שכר בסיס) לתשלום משתנה (מענקים ואופציות), כאשר בשנים האחרונות יש הגדלה ברכיב המשתנה.

‏מנתונים שהציגה קרייזלר עולה כי בבריטניה 20% מתגמול המנהלים הוא תגמול קבוע, ואילו 80% משתנה, כשחלק נכבד מהתגמול המשתנה הוא מענק נדחה. בארצות-הברית היחס הוא 10% לתגמול הקבוע ו-90% תגמול משתנה.

"לאחר המשבר יש הבנה כי יש צורך לאזן יותר בין תגמול קבוע ומשתנה. היחס בישראל - 30% תגמול קבוע ו-70% תגמול משתנה - מאוזן יותר, וזהו יעד שאליו שואפים להגיע בעולם", אמרה קרייזלר. ‏‎‎‏

צרו איתנו קשר *5988