ביה"ד: לא יינתן פיצוי נפרד לכל הטרדה מינית חוזרת בעבודה

נפגעת הטרדה מינית במקום העבודה, שהוטרדה מספר פעמים, אינה זכאית לפיצוי, ללא הוכחת נזק, בגין כל מעשה הטרדה בנפרד - אלא במקרים חריגים שבהם ההטרדה היא בעלת אופי פלילי חמור - כך קבע אמש (ב') באופן תקדימי בית הדין הארצי לעבודה.

"ככלל, החוק למניעת הטרדה מינית מסמיך את בית הדין לפסוק פיצוי מרבי של 50 אלף שקל בגין מערכת אירועים כוללת שהוגדרה כ'הטרדה מינית', בין היתר עקב הקושי להבחין ולבודד כל אחד מהמעשים אשר פגעו בעובדת", הסביר הנשיא סטיב אדלר בפסק דינו, שהתקבל בדעת רוב.

עם זאת, אדלר ציין כי "במקרים בהם מסכת העובדות כוללת מקרים פליליים חמורים, דוגמת אינוס או מעשה סדום שנעשו תוך שימוש בכוח, ניתן להגדיר כל אחד מהם כ'הטרדה מינית' נפרדת, שבגין כל אחד מהם ניתן לפסוק את הפיצוי המרבי ללא הוכחת נזק הקבוע בחוק".

יחסי מרות

ההחלטה התקדימית ניתנה בעקבות עתירה שהגישה פ' לבית הדין לעבודה בחיפה, בגין 5 מקרים שונים בהם הוטרדה מינית על-ידי א' במקום עבודתם. לטענתה, א' ביצע נגדה מעשים מיניים חמורים העולים כדי מעשי סדום, וזאת בניגוד לרצונה ותוך שימוש בכוח, ב-5 מקרים שונים - האחד ב-1994 והאחרים בשנים 2000-2001, כאשר מספר חודשים הפרידו בין מעשה למעשה.

מנגד, א' טען כי בינו לבין פ' התקיימה מערכת יחסים נמשכת, שכללה מעשים מיניים בהסכמה ומתוך רצון הדדי לאורך שנים ארוכות, לרבות לאחר נישואיה של פ'.

שופטת בית הדין האזורי, אביטל רימון-קפלן, קבעה כי א' הטריד מינית את פ' ב-5 אירועים נפרדים, וכי הפיצוי המרבי אותו מוסמך בית הדין לפסוק ללא הוכחת נזק הוא בסך 50 אלף שקל. היא דחתה את טענת פ', לפיה בית הדין מוסמך לפסוק פיצוי נפרד לכל אחד מ-5 מעשי ההטרדה המינית בשיעור כולל של 250 אלף שקל.

פ' עירערה לבית הדין הארצי על הקביעה ודרשה להגדיל את סכום הפיצוי אותו קיבלה.

הנשיא אדלר קבע כי המעשים המיניים בוצעו נגד פ' כחלק ממערכת יחסים נמשכת בינה לבין א', שהתקיימה בהסכמה הדדית. לפיכך, קבע אדלר כי ההטרדה המינית נובעת בשל יחסי המרות שבין השניים, ולכן קבע כי ניתן לפסוק לכל היותר פיצוי של 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק. נציג הציבור, דן פרופר, הצטרף לדעתו.

השופט שמואל צור קבע בדעת מיעוט כי כל מעשה המופרד במקום ובזמן עולה כדי הטרדה מינית נפרדת ומקנה זכות לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק עד לשיעור המרבי של 50 אלף שקל.

השופט יגאל פליטמן הצטרף לתוצאה אליה הגיע השופט צור, אולם מטעמים שונים. לדבריו, אין מקום להכריע על-ידי קביעה מראש את אופי המקרים בהם יוכל להינתן פיצוי כפול, אלא לפסוק לפי נסיבות המקרה.

נציג הציבור, יצחק ברק, אימץ את הכלל שקבע השופט צור, אולם קבע לו חריג - לא יינתן פיצוי נפרד כאשר המעשים נעשו במסגרת מערכת יחסים נמשכת. לכן, בנסיבות המקרה הצטרף ברק לתוצאה אליה הגיע הנשיא אדלר.

נזק מוכח

בפסק הדין נידונה גם אפשרות לתבוע במקביל פיצוי ללא הוכחת נזק ופיצוי על נזק שהוכח. הנשיא אדלר ונציגי הציבור קבעו בדעת רוב כי ניתן לתבוע באותה תביעה הן פיצוי ללא הוכחת נזק והן פיצוי על נזק שהוכח. השופט צור היה בדעה כי המדובר במסלולי תביעה חלופיים ולא מצטברים. השופט פליטמן קבע כי ככל שמדובר בתביעה המבוססת על נזק מוכח, רשאי בית הדין לפסוק פיצוי גם על נזק שלא הוכח, וזאת לפי המסלול הקבוע בחוק, ובלבד שהנזק שהוכח קטן מסכום הפיצוי שהיה נפסק ללא הוכחת נזק. (עע 178/06).