יניב גרין ואלישי כדיר. מי באמת אשם?

בעקבות הייבוש של השניים על הספסל, שוב פעם עולה הטרנד השחוק הזה על מכבי שמתעללת בישראלים חסרי הישע שלה ■ אבל אולי, רק אולי, מי שאשם אלו השחקנים עצמם?

יש טרנד מאוד חזק עכשיו להאשים את מכבי ת"א במצבם של יניב גרין ואלישי כדיר. אנחנו הרי אנשים ציוניים מאוד וקשה לנו לראות שניים מטובי בחורינו שורפים את הספסל. עכשיו תחברו עשרות פרטים לא רלוונטיים אחרים להשלמת התמונה: כדיר היה "שחקן העונה" בשנה שעברה; גרין הוא הסנטר הפותח בנבחרת וכו' וכו' - והנה פאזל שמתחבר לזה שמכבי הרסה (גם) את גרין וכדיר.

בתחילת העונה מכבי הציגה את 2010/11 כעונת "החזרת הציביון" והכל היה מאוד רומנטי. פדרמן גם ציין אז ש"המטרה העונה היא ליהנות". מהבחינה הזאת הוא דווקא עזר לדייויד בלאט להבין איך הוא רואה את הקבוצה, ולפחות מבחינת אג'נדה המצב של גרין וכדיר היה לא רע. רק שאז עוד לא היו דקות משחק לחלק. הדינמיקות והרעיונות על אזרחי, מתחלפות למשהו אחר לגמרי כשמתחילים להזיע וכולם נושכים את כולם ורוצים דקות משחק, והמאמן רק רוצה לנצח.

פיני גרשון הואשם במכבי בשנים האחרונות שהוא שונא ישראלים מוכח ומקזז להם דקות. בא בלאט, ולפחות לאור סוגיית גרין-כדיר שום דבר לא באמת השתנה. לא השתנה? לא מדויק. במבט מעמיק יותר, בלאט דווקא כן מפנים את עונת הציביון: בעוד שגרשון סגר את עונת היורוליג שעברה עם 22% מנתח דקות לישראלים (דייויד בלו נחשב לישראלי), בלאט נותן עד עכשיו ביורוליג 40% מהזמן לישראלים. יש ציביון. לגבי ההנאה, אחרי ניצחון כולם נהנים.

כך שאולי עם כל הסיסמאות מסביב צריך לשים את הדברים על השולחן: גרין וכדיר לא משחקים במכבי בעיקר בגלל עצמם.

***

טונות של שחקנים שעברו במכבי מעמידים את השאלה הזאת למבחן: למה בנבחרת גרין נהדר ובמכבי הוא לא דומה לכלום? למה כדיר פרח בגליל והתאדה תוך חודשיים במכבי? לעולם לא נבין את הטרנספורמציה שעובר שחקן ברגע שהוא עובר למכבי, או כמה כוח נפשי צריך שחקן כדי להרוויח את המעמד שלו במכבי מול שחקנים שנוחתים לו על המשבצת עם חוזים של מאות אלפי דולרים. קחו את גרין למשל. הוא לא מתמודד בנבחרת מול שום איום אמיתי על דקות. הוא חי בוואקום דקות המשחק שלו, ובתוך הוואקום הזה הוא יכול לזרוק, לסבסב על יד שמאל, ולהטביע ברוורס אם בא לו.

במכבי הוא צריך להתמודד על פירורים מול שחקנים שתמיד יקבלו עדיפות עליו. חיים קשים. זו מלחמת עולם לשחקן כמו גרין לקחת דקות משחק משחורציאניטיס או מהנדריקס. אבל שיתחיל ממשהו יותר קטן: מבחינה מקצועית שיראה לבלאט שהוא שווה לעלות למגרש לפני הנדריקס.

סופוקליס שחורציאניטיס, מכבי ת
 סופוקליס שחורציאניטיס, מכבי ת


שחורציאניטיס. קשה לקחת ממנו דקות משחק (צילום: מינהלת הליגה)

נכון לעכשיו היתרון היחיד של גרין על שחורציאניטיס והנדריקס הוא העובדה ששניהם מייצרים ביורוליג עבירה בכל 6 דקות על המגרש - קצב גבוה ב-45% ממה שמייצרים יתר השחקנים בקבוצה. בליגה הוא נהנה מיתרון יחסי בזכות העובדה שהוא ישראלי. אלו לא יתרונות מקצועיים, אלה ניצול של סיטואציות. מתוך 840 דקות פוטנציאליות שמכבי הקצתה עד עכשיו לעמדת הסנטר (7 משחקים רשמיים, כפול סנטר אחד על המגרש בכל זמן נתון), גרין הצליח לארגן לעצמו 46 דקות בלבד.

מה עשה גרין לאורך השנים כדי לעמוד פעם אחת בפני סיטואציה שיספרו אותו כשחקן ולא כשואב מים, זו שאלה שגרין ודאי ישאל את עצמו ביום שיחליט לחפש עבודה אחרת.

***

אצל כדיר המצב עוד יותר גרוע. מבחינת מספרים: מתוך 1,400 דקות שמכבי חילקה עד עכשיו העונה ב-7 משחקים רשמיים, כדיר שיחק 10 דקות שהן 0.7% מכמות דקות "העבודה" הכוללת של מכבי. שחקן העתיד של הכדורסל הישראלי/"שחקן העונה" קיבל פחות דקות מדריק שארפ בן ה-39.

כדיר התחיל רע עם פציעה. אחר כך אלו היו העמדות העמוסות. במלחמה על דקות משחק התברר די מהר שבלאט מעדיף את בלו, פניני, אליהו ואידסון. מבחינה מתמטית מישהו היה צריך להיפגע. כל האחרים נהנים מהעובדה שזו לא עונה ראשונה שלהם במכבי. הם את המעמד שלהם במכבי כבר הרוויחו ואת מחסום ההתאקלמות הם כבר עברו. כך שהסיכויים של כדיר מלכתחילה היו אפסיים.

***

עכשיו נשאלת השאלה לגבי האחריות של שחקנים לקריירה שלהם. מכבי היא עסק שמגלגל 70-75 מיליון שקל בשנה ולא בית גידול. מי שבוחר במודע בכסף של מכבי יודע בוודאות די ברורה איך ייראה חשבון הבנק שלו, אבל יש לו הרבה פחות מושג לגבי ההתפתחות המקצועית שלו ודקות משחק.

דני קליין, יו"ר הפועל ירושלים, נזכר בסיפור של דרור חג'ג' כדוגמה לכך ששחקנים כורים לעצמם את הבור. "חג'ג' קיבל מאיתנו כמעט 60 אלף שקל בחודש. זה לא רע, נכון? אבל הוא בא יום אחד ואמר שהוא רוצה ללכת למכבי. אנשים רואים את הצ'ק ומתבלבלים".

מכאן מגיעים מהר מאוד לכתב האישום הבא נגד פדרמן-מזרחי. סוגיית "בני הערובה". החלטתם שגרין וכדיר לא יתנו לכם כלום, יאללה תנו להם ללכת. גם כאן זה לא כל כך פשוט. מקצועית אין יותר מדי אופציות לשחקנים כאלו: הפועל ירושלים היא אופציה שלא באה בחשבון. וכל קבוצה שנראית מאיימת על מכבי מבחינת תארים גם היא לא באה בחשבון. ככה זה נהוג בכל העולם וזה לגיטימי.

מה נשאר? בסביבתו של גרין מודים שהגלגל כבר החל לנוע ויהיה קשה לעצור אותו. "כבר מדברים על דברים קונקרטיים, והדברים מונחים על השולחן". מעבר לזה, גם מודים שם שנכון שגרין היה זה שתקע את המעבר שהוצע לו למכבי חיפה, אבל לא בגלל עניינים כספיים, אלא בגלל שהוא מעדיף אופציות מקצועיות טובות יותר. איפה יש אופציות מקצועיות טובות יותר? "הכיוון של יניב החוצה ממכבי הוא מערב", מעבר לים.

אלישי כדיר, אלין לוי / צילום: יח
 אלישי כדיר, אלין לוי / צילום: יח


אלישי כדיר. "שחקן של 70-80 אלף דולר בעונה, לא 300"

עד כמה שחקנים באמת מוכנים לצאת ממכבי באמצע עונה וללכת לקבוצות אחרות, אפילו שמובטח להם שכלכלית הם לא ייפגעו? "אתה חושב ששחקני כדורסל לא מפונקים או שהם שונים במשהו מכל בנאדם אחר?", שואל-אומר בכיר באחת מקבוצות ליגת העל. "זה בדיוק כמו שייקחו עיתונאי שעובד במשרד מצוין במרכז ליד הבית שלו ויגידו לו, 'תשמע, אנחנו לא נפגע לך במשכורת, אבל אנחנו מעבירים אותך לעבוד באיזה חור בדרום הארץ במשרד מעופש בלי מזגן'. אתה חושב ששחקנים כל כך מהר מוכנים ללכת? נוח להם במכבי".

ומה לגבי כדיר, למה שלא ייקח אותו עכשיו כשהילד יטרוף כל הזדמנות לדקות משחק? "עם כל הכבוד, אלישי הוא שחקן של 70-80 אלף דולר ולא מה שעושים ממנו. זה שהוא לוקח במכבי 300 אלף דולר זה לא אומר שזה מה שהוא שווה".

צרו איתנו קשר *5988