מכון חרוב באזהרה לציבור: כך תזהו הורה שעלול לרצוח את ילדיו

תופעת ההורים הרוצחים את ילדיהם מצליחה לזעזע בעת האחרונה את כל שכבות האוכלוסיה והמגזרים באכזריות הבלתי נתפסת המאפיינת אותה. על רקע הישנות המקרים המחרידים בהם רוצחים הורים את ילדיהם, פירסם היום (ה') מכון חרוב פרופיל הכולל נסיבות וסימנים שעשויים להוות תמרור אזהרה להסתברות של מקרים אלה.

על-פי המכון, ששם לו למטרה לפתח ידע ותוכניות למידה עבור ילדים שעברו התעללות והזנחה במשפחותיהם, רבים מגורמי הסיכון ניתנים לאבחון על-ידי בדיקה יסודית של שירותי הרווחה ולהוות אינדיקציה לצורך להגביר את הפיקוח על אותם הורים.

עם זאת, מדגישים במכון, "תסמין בודד או סימן בודד אינם אבחנתיים, וצריך מספר ממצאים על מנת שיתקיים חשד סביר".

על-פי הפרופיל שפורסם, הורים בגיל ההתבגרות (הורים צעירים) והורים שהיו בעצמם קורבנות להתעללות בילדותם הם בעלי סבירות גבוהה יותר באופן משמעותי לבצע מקרי רצח של ילדיהם.

גורמי סיכון נוספים הקשורים להורים הם חוסר בגרות או בשלות נפשית, מצב של משפחה חד-הורית, יכולת כלכלית נמוכה של אחד ההורים (או שניהם), הערכה עצמית נמוכה, שימוש בסמים או אלכוהול, מחלת נפש, בידוד חברתי וכן מצב של הריון לא רצוי.

לצד גורמי הסיכון הקשורים בהורים, קיימים גם גורמים אחרים הקשורים לתא המשפחתי, ובראשם בעיות בחיי הנישואים וכן פתולוגיה של רצח ילדים במערכת המשפחתית.

לצד אלה, טוענים כי הסבירות למקרה רצח גבוהה משמעותית ביישובים בעלי רמת פשיעה גבוהה, רמת אבטלה גבוהה או רמת עוני גבוהה וכן ביישובים בהם אין שירותים חברתיים מתקדמים.

לסיום, במכון חרוב מציינים כי קיימים גם גורמי סיכון הקשורים לילד עצמו. כך למשל, ילדים בלידה מרובת ילדים (תאומים, שלישייה וכו') הם בעלי סיכון סטטיסטי גבוה יותר, וכמותם גם ילדים בעלי נכות או פגים.

גורם סיכון נוסף אותו מזכירים בהקשר של הילד הוא היפראקטיבית או נטייה לחוסר שליטה.