חוזר בו? נתניהו: "ההחלטה על הקפאת הבנייה אינה סופית"

יקפיא או לא יקפיא? מספר שעות בלבד לאחר שדווח כי הסכים לדרישה האמריקאית להקפיא את הבנייה בתחומים שמעבר לקו הירוק, ועל רקע הזעם בימין, הבהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ההיענות להצעה האמריקנית איננה בגדר החלטה מוגמרת והיא תובא לאישור הקבינט. לטענתו ההצעה עודנה עוברת תהליך "גיבוש" ועל כן מוקדם לדון בפרטי ההצעה.

כזכור, מוקדם יותר הבוקר דווח כי נתניהו החליט לשנות את דעתו ולהסכים להארכת ההקפאה על בניה מעבר לקו הירוק בשלושה חדשים נוספים, על רקע חבילת תמריצים מיוחדת שגיבש הממשל בוושינגטון.

שרת-החוץ של ארה"ב, הילארי קלינטון, העלתה את התמריצים בפגישתה המרתונית עם נתניהו, ביום ה' שעבר, בניו-יורק. דן שפירו, חבר במועצה לביטחון לאומי ואחד מאנשי המפתח של הממשל בטיפול בסכסוך הישראלי-פלסטיני, מסר מידע על ההצעה האמריקנית בשיחת ועידה עם פעילים יהודיים בארה"ב, ביום ו'.

לפי הבלוג "דה קייבל", באתר "פורין פוליסי", מנה שפירו באזני שומעיו את התמריצים האלה:

• הגברת הפעילות הדיפלומטית של ארה"ב נגד המאמצים לשלול מישראל את הלגיטימיות שלה בזירה הבינלאומית;
• המשך ההתנגדות האמריקנית למאמצים להחיות את דו"ח גולדסטון באו"ם;
• הבטחה לחסום גינוי ישראל באו"ם בגין התנהלות צה"ל בבלימת המשט הטורקי לעזה;
• הכשלת נסיונות ליזום החלטות לחשיפת תכנית הגרעין של ישראל בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית;
• הגברת הלחץ על איראן וסוריה שיפסיקו את פעילותן הגרעינית.

ב-30 בספטמבר דיווח האנליסט דייוויד מקובסקי, ממכון וושינגטון, אחד מהאנליסטים המקושרים ביותר בנושאי המזה"ת, על חבילת התמריצים שארה"ב מנופפת לעיני ישראל בתקווה שנתניהו יסכים להאריך את ההקפאה. ההצעה האמריקנית גובשה במו"מ שקיימו שר הביטחון, אהוד ברק, ושליח רה"מ לשיחות עם הפלסטינים, יצחק מולכו, והיא פורטה באיגרת מאת נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לנתניהו. מקובסקי מנה בבלוג שלו את התמריצים הבאים:

• מסגרת בסיסית לצרכי הביטחון של ישראל במה שמכונה התקופה שלאחר השלום (עם הפלסטינים). סיפוק צרכים אלה יחייב אספקת מערכות טילים ומטוסים (למשל מטוסי אף 35, שאמורים להיות מטוסי הדור הבא של חיל האוויר), מערכות רב-שכבתיות להגנה מפני טילים, ומערכות להתרעה מוקדמת שיהיו מבוססות על פלטפורמות רבות, לרבות לוויינים.
• ארה"ב מתחייבת להכיר בלגיטימיות של צרכי הביטחון של ישראל ולא תבקש מישראל להגדירם מחדש. בהקשר זה, מזכירה האיגרת במפורש את הצורך להבטיח איסור מוחלט של החדרת רקטות, פצמ"רים וכלי נשק אחרים, וכן את הצורך למנוע חדירת מחלים לישראל.
• סיכול חדירות לישראל מגבולה המזרחי של המדינה הפלסטינית העתידית. בהקשר זה מציעה האיגרת סיוע בקיום תקופת מעבר לשמירה על הסדרי הביטחון בבקעת הירדן. קרוב לוודאי שזה רמז להשארת כוחות ישראליים בבקעת הירדן לתקופה ממושכת.

בשיחתו עם הפעילים היהודיים ביום ו' אמר שפירו, כי העמדה האמריקנית לגבי ההתנחלויות לא השתנתה רשמית. ארה"ב עודה מאמינה כי ישראל צריכה להאריך את הקפאת הבניה בהתנחלויות,אך בה בעת היא גורסת שהפלסטינים צריכים להמשיך במו"מ הישיר עם ישראל ולא לנטוש אותו גם אם ישראל תסרב להאריך את ההקפאה.

האסטרטגיה החדשה של הבית הלבן כלפי תהליך השלום מורכבת משני גורמים מרכזיים, טוען הבלוג, על סמך דברים שאמר פקיד בכיר בממשל לגבי פגישת נתניהו - קלינטון, ועל סמך ניתוחים של המצב שעשו פקידים בהווה ובעבר בממשלות ישראל וארה"ב. המרכיב הראשון באסטרטגיה הזו הוא נכונות אמריקנית להציע לישראל ערובות ביטחוניות רבות ככל האפשר כדי לחזק את ביטחונה ולאפשר לה לנוע לקראת דיון על הגבולות העתידיים בינה לבין המדינה הפלסטינית. הגורם השני: הממשל רוצה לגבש הבנה לגבי הגבולות כדי שישראל והפלסטינים יוכלו לדעת על מה לבנות בהמשך המו"מ.

וכך, במפנה חשוב בהשוואה למגעים קודמים בין ישראל וארה"ב על תהליך השלום, בשיחת נתניהו קלינטון ביום ה' הועלתה בעיית הגבולות, אם כי באופן כללי, לדברי רוברט ווקסלר, לשעבר ציר בבית-הנבחרים ועתה ראש מרכז דניאל אברהם לשלום במזה"ת, שצוטט בבלוג. יש הערכות שהוא יהיה השגריר הבא של ארה"ב בישראל.

ווקסלר אומר, כי בעוד ששני הצדדים לא ישבו עם מפה ושרטטו קווי גבול סביב שכונות, לא היה ספק לגבי החלטת ממשל אובמה לשים דגש על הגבולות באמצעי לעקוף את בעיית ההתנחלויות. "דיון על הגבולות והשטחים יפחית, בעצם מהותו, את השפעת נושא ההתנחלויות על תהליך השלום", אמר ווקסלר.

הוא אמר, כי מהעובדה שהפגישה נמשכה שבע שעות ניתן להסיק במידה רבה של סבירות שהושגה בה הצלחה. "אני חושב שנתניהו וקלינטון התקרבו מאוד לגיבוש נוסחת קסמים שתשביע את רצון הישראלים והפלסטינים ותשכנע אותם לחזור לשולחן הדיונים", אמר ווקסלר. לדבריו, הפגישה הזו עשויה להיות נקודת מפנה בתהליך השלום.