למה החזאים מתכוונים כשהם אומרים "חם יחסית לעונה"? חם יחסית לאיזו עונה בדיוק? כי אולי הגיע הזמן לעדכן את תפיסת המציאות: יש פה רק עונה אחת, עם שוליים די צרים.
כשמקבלים את זה, אפשר אולי להתחיל ולשנות את הז'רגון. אומרים על האינואיטים שיש להם אלף מילים לתאר שלג. אנחנו עדיין תקועים עם שתיים-שלוש מילים: חם, חמסין, שרב. זה הזמן לעדכן את העברית, להעשיר אותה במונחים חדשים.
יש החום הזה שהמוח נמס, ויש החום הזה שאפשר לרכב על אופניים בלי להפוך לגוש ג'לי. פעם בשנה יש חום שאיננו, שרק בטעות אנחנו קוראים לו קור. לא חזאים אנחנו צריכים. מחדשי שפה - זה מה שנחוץ לנו.
ובעניין משבר המים, צריך לחלק את הבעיה לשני חלקים. הראשון: מפלס הכינרת ושאר הזרזיפים האלה שאנחנו קוראים להם נחלים. באין גשם - וגשם אין - תוך כמה שנים כל זה ייעלם.
זו אכן בעיה קשה וכואבת, ומאיפה שלא מסתכלים על זה, ישראל הופכת להיות מדבר. אבל בכל מה שקשור לצד השני של הבעיה, מי השתייה, ההשקיה, הבישול והרחצה: אני לא דואג כלל וכלל. כשיצטרכו באמת, אז יתחילו להתפיל פה ברצינות.
קצת מדכא, זה נכון, במיוחד לאלה שבינינו שאוהבים את החורף, אבל אפשר גם להסתכל על החצי המלא של הכוס: בכל העולם גל קור קיצוני, חורפים שהולכים ונהיים קשים, ואצלנו גן עדן.
גם אם הוא נוטה להפוך את האנשים לעצבניים, חום עדיף על קור מאיפה שלא מסתכלים על זה. בקור אנשים מתאבדים. מה גם שיותר תיירים יבואו ככל שמזג-האוויר יהפוך לבלתי אפשרי בשאר העולם.
ובינתיים אנחנו שולחים מבטים נוגים אל כל הדברים הנהדרים האלה שאין בהם שימוש: שמיכות פוך, המעילים העבים, המגפיים הגבוהים. מרק עוף? בשבילי גספצ'ו, תודה.
חורף / איור: טל אביב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
