לא תאמינו: איך מחולקים כספי התמיכות במערכת הבריאות?

הממשלה יכולה לתמוך בכמה עמותות המספקות סיוע באותו תחום, והכסף המועבר לא מנוצל בצורה האופטימלית

השקת אתר התמיכות הממשלתי חשף לא מעט מסדר העדיפויות של המדינה בחלוקת הכספים. מספיק להתבונן ב-619 מיליון השקלים שמחלק משרד הבריאות כדי לתהות אם הכסף הנכון מגיע למקום הנכון.

כך למשל, מעבר לתקציב של 27 מיליארד שקל, מקבלות קופות החולים מיליוני שקלים בגין תמיכות שונות. שירותי בריאות כללית לבדה זוכה ל"תמיכה" בגובה 345 מיליון שקל. מכבי מקבלת 101 מיליון שקל, מאוחדת 47.4 מיליון שקל ולאומית 10.5 מיליון שקל - זה משאיר למעשה 176 מיליון שקל לשאר הגופים הנתמכים המסייעים לחולים.

אבל זו עדיין לא הבעיה המרכזית: כדי לקבל תמיכה ממשלתית, חייבת עמותה לעמוד בכמה מבחנים, למשל פעילות עצמאית במשך שנתיים לפחות ושגובה התמיכה לא יעלה על 90% מסך ההכנסות. אף אחד לא בודק אם קיימת עמותה המספקת סיוע דומה, וכך חמש עמותות דומות יכולות לקבל תמיכה. אם מביאים בחשבון שכל עמותה צריכה לכלכל את עצמה ולשלם משכורות, ריבוי העמותות פירושו חוסר ניצול אופטימלי של הכסף.

מהנתונים עולה שאלה נוספת: איך קורה שעמותת פרקינסון בישראל מקבלת תמיכה בגובה 12 אלף שקל בלבד והמרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית 35 אלף שקל, ואילו "איגוד הליצנים הרפואיים" זוכה ל-61 אלף שקל?

האם השקיפות תשנה מדיניות?

החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, ציין בשבוע שעבר כי באופן גורף, עצם המושג "תמיכה" פירושו שמדובר בסיוע שהמדינה אינה חייבת לספק. בפועל, קשה לומר לנפגעת תקיפה מינית שהמדינה לא חייבת לספק לה סיוע. חלק גדול ממערכת הרווחה וממערך התמיכה הנפשית מנוהל כיום על ידי עמותות, המתפקדות כסוכני ביצוע של המדינה.

לפחות על פניו, נראה כי המדינה מתקצבת את המערך הזה בסכומי עתק, אולם לא עושה מספיק כדי לפקח ולנתב את הכסף בצורה הראויה ביותר. הסיוע לעמותות "משחרר" את המדינה מנטל האחריות הישירה, אבל ייתכן כי פרסום אתר התמיכות הממשלתי יביא דווקא לתוצאה ההפוכה - הגברת השקיפות תגביר את הטלת הספק באופן התקצוב הקיים, וזו תחייב את המדינה לשנות את המדיניות.

22
 22

צרו איתנו קשר *5988